פרופסור לכירורגיה ב"אימפריאל קולג'" בלונדון הזהיר אתמול (ג') כי הסטודנטים לרפואה בימינו מבלים יותר מדי זמן מול מסכים ומקדישים מעט מדי זמן להפעלת הידיים ובכך "הם מאבדים את המיומנות לתפור ולאחות".
עוד בעניין דומה
פרופ' רוג'ר ניבון (Roger Kneebone) השמיע אזהרה זו בכנס שהתקיים במוזיאון הילדות ע"ש ויקטוריה ואלברט במזרח לונדון (V&A Museum of Childhood). את דבריו הביא ה-BBC.
פרופ' ניבון, המשמש מדריך לכירורגיה בבית הספר לרפואה בלונדון, אמר כי "לצעירים של ימינו יש פחות מדי ניסיון במלאכת יד והם נאבקים עם עצמם כדי לבצע איזושהי מטלה הדורשת מיומנות יד. חובה להציף את הנושא הזה כבר עתה משום שהוא דורש טיפול מהיר", הזהיר הכירורג הבכיר והוסיף: "הסטודנטים לרפואה של ימינו משיגים אולי ציונים גבוהים בלימודים אקדמיים-עיוניים אבל הם מתקשים לתפור או לבצע עבודה עדינה אחרת בידיהם.
"אותי זה מדאיג וגם את עמיתי המורים לרפואה, שכן אנחנו רואים פערים גדולים בעניין הזה בין המצב בימינו לבין העבר הלא כל כך רחוק. בעבר, סטודנטים לרפואה סיימו את הלימודים שלהם והיתה להם כבר מיומנות לחתוך, לתפור, לבצע מטלות שונות מתחום מלאכות היד, ועתה אין זה כך", הוסיף.
פרופ' ניבון הדגיש כי "יש צורך שאנשים צעירים ירכשו יכולות במלאכות יד כחלק מהחינוך שלהם. זה כולל יצירתיות ופעילות אמנותית שבהן הם מתאמנים בהפעלת כפות הידיים, האצבעות – מוטוריקה עדינה. אני רואה ירידה מדי שנה, זה כבר עשור, ביכולות של צעירים לתפור – פעולה חשובה ונדרשת בכירורגיה", אמר.
הוא טען כי קיימת ירידה ביכולות ובמיומנויות רבות עקב העובדה שהצעירים של ימינו "דבוקים" יותר מדי זמן למסכים המציגים את העולם בדו-מימד ועקב כך חלה ירידה בניסיון שאדם צובר בטיפול בחומרים ובפיתוח מיומנויות במלאכת יד. "בעבר, מיומנויות אלו נרכשו בבית הספר או בבית: חיתוך טקסטיל, מדידה, תיקון חפצים קטנים שנשברו, עבודה בעץ, גילוף, תפירה, יכולת להחזיק ביד מכשיר", ציין פרופ' ניבון. "הסטודנטים של ימינו סובלים מהיעדר מסוגלות ונעשים פחות ופחות בטוחים בביצוע עבודות יד עדינות, בהפעלת אצבעות. יש לנו סטודנטים שמשיגים ציונים גבוהים מאוד במבחנים אבל הם לוקים בכל הנוגע לטיפול בבד, למשל".
הכנס שבו הרצה נועד להעלות את המודעות לצורך בהכללת מיומנויות ויצירתיות במסגרת תכניות הלימודים. מרצה אחרת בכנס, אליס ברנרד, שהיה מנכ"לית עמותה לקידום החינוך, אמרה כי "הממשלה משלמת מס שפתיים כאשר היא מכירה בחשיבות החינוך במלאכות יד ומוטוריקה עדינה אבל בפועל מבצעת מדיניות אחרת המעודדת מדידת בתי הספר על פי ציוני מבחנים עיוניים ולא מחשיבה את המקצועות שבהם מלמדים מלאכת יד, אמנות ויצירתיות".
דו"ח שהוצג בכנס מזהיר כי נושאים בתחומי היצירתיות ואמנויות הדורשות יכולות ידניות הצטמצמו ב-20% מאז 2010 כאשר גם חלה ירידה של 57% בלימודי נושאים כמו עיצוב ולימודי טכנולוגיה.
"יצירתיות איננה נדרשת רק לאמנים. נושאי לימוד כמו עיצוב, טכנולוגיה, מלאכת יד, מוזיקה, ציור ופיסול חשובים מאוד לילדים כדי שיפתחו את הדמיון ואת היכולת לפתור בעיות, ילמדו עבודת צוות ותושיה בהתמודדות עם מצבים שונים", הזהיר דובר אחר בכנס. "כל זה דרוש לרפואה אבל גם כדי שבני אדם יוכלו בעתיד להמשיך להקדים בביצועיהם שינויים שצפויים לחול במקומות עבודה כאשר יותר ויותר מטלות יימסרו לביצוע של רובוטים".