מעמיקים הפערים בבריאות בין שכבות עשירות לעניות בישראל

הפער במדדי בריאות בין אוכלוסיות ממעמד חברתי-כלכלי גבוה לאוכלוסיות ממעמד חברתי-כלכלי נמוך הוא אחד הממצאים הבולטים ביותר כמעט בכל מדד בדו"ח מדדי איכות לרפואת הקהילה לשנת 2022. הפערים בין המעמדות מתרחבים – מנכונות לערוך בדיקות סקר, להתחסן, השמנת יתר, עישון ועוד. כותבי הדו"ח מעריכים כי הפערים ימשיכו להעמיק בעקבות המלחמה.

דו"ח התכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה לשנת 2022, של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות, שהתפרסם הבוקר (ג'), מצביע על עלייה משמעותית בהשמנה הן אצל ילדים והן אצל מבוגרים ועל עלייה בשיעור המעשנים ובשיעור חולי הסוכרת. כמו כן, חלה ירידה בביצוע בדיקות ממוגרפיה וקולונוסקופיה.

הדו"ח כולל עשרות מדדי איכות בתחומים שונים ובהם: השמנה, עישון, בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן, בריאות הילד, קידום בריאות, מחלות נשימתיות, מחלות לב וכלי דם, סוכרת, שימוש נרחב באנטיביוטיקה ומדדי בריאות הנפש.

בראש מינהלת התכנית עומדת פרופ' רונית קלדרון-מרגלית מביה"ס לבריאות הציבור של הדסה והאוניברסיטה העברית. לדבריה, "בשנת 2022 נצפו מספר מגמות מעודדות עם עלייה בביצוע סיקור לסרטן צוואר הרחם, וכן ברצף הטיפולי לאחר אשפוז פסיכיאטרי ממושך. בנוסף, למרות העלייה בהימצאות הסוכרת באוכלוסיה, נצפה שיפור ניכר באיזון הסוכרת בחולי סוכרת בכל קבוצות הגיל והמצב החברתי כלכלי.

"עם זאת, בשנת 2022 ניתן לראות עלייה משמעותית בשיעורי ההשמנה בכל קבוצות הגיל, שניתן להעריך שתימשך גם בשנת 2023 בעקבות מלחמת השבעה באוקטובר וישנה עלייה בשיעורי התחלואה בסוכרת ועלייה בשיעורי העישון.  בשנת 2022 המשיכה מגמה שנראתה מאז פרוץ מגיפת הקורונה של ירידה בתיעוד של מרכיבי BMI, עישון ומדידות לחץ דם. ירידות אלו מיוחסות למעבר למפגשים מקוונים והפחתת המפגשים הפרונטליים במרפאות והן דורשות התייחסות והקדשת מאמץ להשגת מלאות הנתונים בתיק הרפואי של המבוטחים".

כ-60% מהאוכלוסיה הבוגרת סובלת מהשמנה

עיקרי הממצאים בתחום ההשמנה: אחד מכל שלושה גברים ואחת מכל ארבע נשים בישראל סובלים מעודף משקל ומדובר בכמעט 60% מהאוכלוסיה הבוגרת (20-64), עם עודף משקל (BMI ≥ 25 וקטן מ-30 ק"ג) והשמנת יתר. על אף המאמצים לבלום את העלייה בשיעורי ההשמנה, בשנת 2022 חלה עלייה נוספת בשיעור הסובלים מהשמנת יתר (BMI ≥ 30).

בפילוח מגדרי נמצא כי יותר מרבע מהנשים בישראל (26.5%) סובלות מהשמנת יתר ושיעור השמנת היתר בגברים עומד על 23.2%. מדובר על עלייה מתמשכת משנת 2019. פילוח מעמדי מראה פער משמעותי בשיעור השמנת היתר של נשים מהמעמד החברתי-כלכלי הנמוך ביותר (33.9%) לעומת נשים מהמעמד הכלכלי-חברתי הגבוה ביותר (18.1%); גם בגברים הודגמו פערים דומים (25.9% לעומת 18.3% בהתאמה).

לעומת זאת נמצאה ירידה משמעותית במשקלם של בני יותר מ-65, המוגדרים כקשישים: שיעור הקשישים שאיבדו לפחות 10% ממשקלם במשך שנתיים עלה מאז שנת 2018 מ-6.2% ל-7.9% בשנת 2022. ככל שגיל המבוטחים היה גבוה יותר, כך שיעור הירידה במשקל היה גבוה יותר. לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין השכבות החברתיות-כלכליות השונות. 

שיעורי תיעוד מדידת ה-BMI ממשיכים לרדת: בקרב בני 20-64 שיעור התיעוד של BMI בקופות החולים בשנת 2022 היה 83.7%, ירידה של 5.5% מאז שנת 2019. גם במבוגרים בני 65 ומעלה נרשמה ירידה בשיעור תיעוד מרכיבי ה-BMI, מ-79.5% בשנת 2018 ל-72.3% בשנת 2022.

עלייה בשיעורי ההשמנה בבני נוער וילדים

מהדו"ח עולה נתון מדאיג ולפיו בשנת 2022 נרשמה עלייה בשיעורי השמנת יתר בקרב ילדים. לאחר ירידה מתמדת בשיעורי השמנת היתר בבני שבע בשנים 2015-2019, בשנת 2019 שיעור הילדים בקבוצת גיל זו הסובלת מהשמנה עמד על 6.9% ובשנת 2022 השיעור עלה ל-8.5%.
תופעת ההשמנה בגילים 14-15 עלתה מ-10.2% בשנת 2017 ל-12.8% בשנת 2022. גם פה שיעורי ההשמנה הגבוהים ביותר נמצאו אצל נוער ממעמד חברתי-כלכלי נמוך (17.4% אצל בנים ו-12.4% אצל בנות). שיעורי ההשמנה הנמוכים ביותר נצפו בקרב בנים ובנות המשתייכים למצב החברתי הגבוה ביותר (9.1% ו-8.0% בהתאמה).

21% מהאוכלוסיה בישראל מעשנת

עלייה קלה בקרב מעשנים מ-20.9% מבני 16-74 המעשנים בשנת 2021, ל-21.0% בשנת 2022. זאת, למרות המאמצים להפחית את שיעור המעשנים (איסור עישון במקומות ציבוריים, הסברה של משרד הבריאות למניעת עישון, הקלת קריטריונים לקבלת תרופות לגמילה מעישון וכדומה).

בשנת 2022 29.1% מהגברים ו-13.4% מהנשים מעשנים. גברים ממעמד סוציואקונומי נמוך מעשנים כמעט פי 2 יותר בהשוואה לגברים ממעמד סוציואקונומי גבוה (35.4% מול 18.3% בהתאמה). מגמה הפוכה נרשמה אצל נשים. נשים ממעמד סוציואקונומי נמוך מעשנות פחות מנשים ממעמד גבוה (7.6% מול 12.9%).

ירידה בביצוע ממוגרפיה וקולונוסקופיה

מנתוני הדו"ח עולה כי חלה ירידה קלה בביצוע ממוגרפיה (71.8% לעומת 72.1%) בשיעור בנות 50-74 שהגיעו לבדיקות ממוגרפיה בשנת 2022 בהשוואה לשנת 2021. אולם, שיעורי ביצוע הבדיקה נמוכים יותר מהשנים 2018 ו-2019, אז שיעורי הביצוע עמדו על 72.5% ו-72.3% בהתאמה.

ככל שהמעמד הסוציואקונומי גבוה יותר גדל שיעורי ביצוע הממוגרפיה. 76.8% מהנשים במצב החברתי-כלכלי הגבוה ביותר עברו בדיקת ממוגרפיה בשנת 2022 בהשוואה ל-65.4% בלבד בקרב נשים במצב כלכלי-חברתי הנמוך ביותר.

כמו כן, שליש מהמטופלים שהתגלו עם ממצאים חשודים בבדיקת דם סמוי בצואה לא ביצעו קולונוסקופיה. רק 64.2% מכלל האנשים שביצעו בדיקת דם סמוי בצואה וקיבלו בדיקה חיובית ביצעו בדיקת קולונוסקופיה בפרק זמן של 180 יום.

בשנת 2022, שיעור ביצוע בדיקות סקר לגילוי מוקדם של סקר המעי הגס בגילאים 50-74 נותר דומה לשנת 2021 ועמד על 64.1%. עם זאת, מדובר בשיעור נמוך יותר בהשוואה לתקופה טרום התפרצות הקורונה (שיעורי ביצוע של 65.3% בשנת 2019). שיעור הסיקור היה גבוה יותר בקבוצות הגיל המבוגרות יותר.

על פי הממצאים, נצפו פערים מעמדיים בביצוע הבדיקה: שיעור הגברים ממעמד סוציואקונומי נמוך שמבצעים את הבדיקה עומד על 53.7% בלבד לעומת 74.8% ממעמד הגבוה. מגמה דומה נמצאה גם בקרב הנשים: רק 55.5% מהנשים המשתייכות למעמד סוציואקונומי נמוך ביצעו את הבדיקה לעומת 76.7% מהנשים ממעמד סוציואקונומי גבוה. הפער נשמר גם בביצוע בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם - 66.1% מהנשים המשתייכות למעמד הכלכלי-חברתי הגבוה ביצעו את הבדיקה לעומת 39.5% מהנשים המשתייכות למעמד הכלכלי-חברתי הנמוך.

עלייה בשימוש באנטיביוטיקה

בשנת 2022 ניתנו 738 מרשמים לאנטיביוטיקה ל-1,000 איש לעומת 674 מרשמים בשנת 2021 ו-614 בשנת 2020. השיעור הגבוה ביותר בהיקף השימוש באנטיביוטיקה בשנת 2022 היה בקרב גברים ונשים המשתייכים למצב החברתי-כלכלי הנמוך ביותר (644 ו-825 מרשמים לכל אלף איש בשנה בהתאמה), בעוד שהיקף הרכישות הנמוך ביותר נצפה בקרב גברים ונשים המשתייכים למעמד החברתי-כלכלי הגבוה ביותר (563 ו-839 רכישות לכל אלף איש לשנה בהתאמה).

ירידה במתחסנים נגד נגיף השפעת

60.9% מבני 65 התחסנו בשנת 2022 נגד נגיף השפעת, לעומת שנת 2021 בה 63.7% חוסנו ובשנת 2020 חוסנו כמעט 70% מהמבוגרים. שיעורי ההתחסנות נגד נגיף השפעת היו גבוהים יותר ככל שהמעמד החברתי-כלכלי היה גבוה יותר.

בנוסף, בשנת 2022 נרשמה גם ירידה בשיעור המבוגרים שביצעו חיסון נגד פניאומוקוק למניעת דלקת ריאות. 77.6% מבני ה-65 ומעלה קיבלו את החיסון לעומת 79.6% בשנת 2021.

ירידה בשיעור הטיפול באוסטאופורוזיס

שיעור בני 65-85 לאחר שבר בצוואר הירך המקבלים טיפול ממשיך לרדת והוא עמד על 29.7% בשנת 2022. בהשוואה מגדרית, נשים עם אוסטאופורוזיס מטופלות טוב יותר מגברים עם אותה מחלה (34.6% לעומת 20.0%). כמו כן, בקרב גברים ונשים שמשתייכים למעמד החברתי-כלכלי הגבוה ביותר שיעור הטיפול היה הגבוה (21.9% בגברים ו-39.3% בנשים), לעומת גברים ונשים המשתייכים למעמד החברתי-כלכלי הנמוך  (15.0% בגברים ו-27.4% בנשים).

ירידה בשיעור מדידת לחץ הדם

בקרב בני 20-54 ירד השיעור מ-92.5% בשנת 2018 ל-87.8% בשנת 2022. בקרב בני 55-74 שיעור התיעוד ירד מ-80.8% בשנת 2018 ל-72.1% בשנת 2022. עוד נמצא בדו"ח כי ככל שגיל המבוטח גבוה יותר, כך שיעורי התיעוד היו גבוהים יותר. לעומת זאת, ככל שהמצב החברתי-כלכלי היה גבוה יותר, התיעוד היה נמוך יותר.

ירידה בשיעור בדיקות כולסטרול

שיעורי האוכלוסיה עם ערכי LDL (כולסטרול רע) תקינים בגילאי 35-74 עולה. בשנת 2018 השיעור עמד על 84.1% ובשנת 2022 השיעור עמד על 85.4%. שיעורי ערכים תקינים נצפו בשיעור גבוה יותר בקרב מבוטחים צעירים יותר.

שיעור בעלי ערכי LDL תקינים בקבוצות בסיכון גבוה למחלות לב עלה בין השנים 2018-2022 מ-34.5% בשנת 2018 ל-40.0% בשנת 2022. השיעור הגבוה ביותר של המאוזנים בקבוצת הסיכון למחלות לב בקרב גברים (51.0%) ונשים (18.8%) השתייכו למעמד החברתי-כלכלי הגבוה ביותר, בעוד שהשיעור הנמוך ביותר נרשם בקרב גברים (30.4%) ונשים (9.7%) המשתייכים למעמד חברתי-כלכלי הנמוך ביותר.

בשנת 2022 חלה ירידה בשיעורי הביצוע של בדיקת כולסטרול בקרב בני 35-54 (ירידה של 0.3%) ובקרב בני 55-74 (ירידה של 0.8%), זאת בהשוואה לשנת 2021.

על פי הנתונים, שיעור החולים בני 35-80 שעברו ניתוח מעקפים או צנתור לב טיפולי, שהגיעו ליעד האיזון של רמת LDL או טופלו בסטטינים בעצימות גבוהה, עלה בין השנים 2018-2022, מ-67.9% ל-76.2%. כמו כן, שיעור החולים שהגיעו ליעד האיזון היה גבוה יותר ככל שגיל המבוטח היה גבוה יותר.

עלייה בתחלואת הסוכרת - 1 מכל 3 חולים סובל מפגיעה בכליות

בשנת 2022 חלה עלייה של 0.4% בשיעורי הסוכרת במבוגרים (בני 18 ומעלה) בהשוואה לשנת 2021 (9.8% לעומת 10.2%). שיעורי הסוכרת עולים עם הגיל ושיעורי התחלואה גבוהים יותר בקרב גברים (10.9%) בהשוואה לנשים (9.5%).

על פי הדו"ח, חלה עלייה משמעותית בשיעור חולי הסוכרת המאוזנים (בעלי רמת AbA1c מאוזנת) מ-70.8% בשנת 2018 ל-77.0% בשנת 2022. ככל שגיל המבוטחים היה גבוה יותר, כך שיעור המאוזנים היה גבוה יותר. שיעור האיזון הגבוה ביותר היה בקרב נשים (86.8%) וגברים (82.9%) המשתייכים למעמד הכלכלי-חברתי הגבוה ביותר, בעוד שהשיעור הנמוך ביותר נצפה בקרב נשים (71.6%) וגברים (63.5%) המשתייכים למעמד הכלכלי-חברתי הנמוך ביותר.

על פי הדו"ח חלה ירידה בשיעור ביצוע איזון לחץ דם בסוכרתיים בני 18 ומעלה. שיעור חולי הסוכרת בני 18 ומעלה שעמדו ביעד האיזון (לחץ דם נמוך או שווה ל-90/140 מ"מ כספית) ירד בין השנים 2018-2022 מ-83.0% בשנת 2018 ל-78.9% בשנת 2022. בנוסף בשנת 2022 חלה ירידה בתיעוד לחץ הדם (84.8%) בהשוואה ל-2018 (90.7%).

כשליש מחולי הסוכרת סובלים מפגיעה כלייתית ונתון זה נותר יציב בין השנים 2018-2022 ובשנת 2022 עומד השיעור על 31.9%. חשוב לציין כי עם העלייה בגיל קיימת עלייה בשכיחות של פגיעה כלייתית בקרב חולי סוכרת, עד כדי מחצית מהחולים בגילאי 75-84 (52.5% בגברים, 47.1% בנשים). סיבוך ידוע זה של מחלת הסוכרת עלול להוביל לטיפולי דיאליזה, להחמיר תחלואה לבבית ואף להביא לתמותה.

סוכרת בילדים – עלייה במספר המבקרים במרפאות הסוכרת

שיעור ההימצאות של סוכרת בקרב בני 2-17 נשאר יציב בין השנים 2018-2022, כשבשנת 2022 הוא עמד על 0.1%. על פי הדו"ח בשנת 2022 חלה עלייה קלה בשיעורי הביקורים במרפאות סוכרת לילדים בגילאי 2-17 (83.9% בשנת 2022 לעומת 80.4% בשנת 2021). פערים גדולים בביקורי מרפאות סוכרת ילדים נצפו בהתאם למצב חברתי-כלכלי: מעל 90% מהבנים ומהבנות המשתייכים למעמד החברתי-כלכלי הגבוה ביותר ביקרו במרפאות סוכרת, לעומת 75% מקרב הבנים ובנות המשתייכים למעמד הנמוך ביותר.

בנוסף, בשנת 2022 נרשמה עלייה של 2.1% בהשוואה לשנת 2021 בשיעורי ביצוע בדיקת HbA1c (82.4% בהשוואה ל-80.3%). שיעור הילדים שרמת הסוכרת שלהם אינה מאוזנת ירד באופן משמעותי, מ-34.1% בשנת 2018 ל-25.0% בשנת 2022. עם זאת, שיעור הילדים שרמת הסוכרת שלהם אינה מאוזנת היה גבוה פי 4-5 בבנים ובנות המשתייכים למעמד החברתי-כלכלי הנמוך ביותר בהשוואה לאלה המשתייכים למעמד הגבוה ביותר (43.8% מהבנים ו-41.1% מהבנות לעומת 8.3% מהבנים ו-9.7% מהבנות).

עלייה בשיעור המפגשים לאחר אשפוז פסיכיאטרי  

בשנת 2018 שיער המקרים היה 36.1% ובשנת 2022 הגיע ל-55.2%. שיעור המפגשים היה דומה הן בגברים והן בנשים בקבוצות הגיל השונות. ההבדלים בין המטופלים ממעמדות כלכליים-חברתיים שונים נמצא בגברים בלבד. השיעורים היו גבוהים במקצת בקרב גברים המשתייכים למעמד כלכלי חברתי נמוך בהשוואה למשתייכים למעמד כלכלי-חברתי גבוה יותר (57.5% לעומת 48.9%).

פרופ' נחמן אש: "הפערים יעמיקו בעקבות המלחמה"

פרופ' נחמן אש, יו"ר המכון הלאומי למדיניות הבריאות, מסר: "ממצאי הדו"ח חושפים את הפערים ההולכים ומתרחבים בבריאות בין המעמד החברתי-כלכלי הנמוך לגבוה. אפשר לראות זאת במדדים רבים, משיעור השמנה גבוה יותר במבוגרים ובבני נוער, עישון רב יותר של גברים, ביצוע נמוך יותר של בדיקות סקר (ממוגרפיה, קולונוסקופיה וסקר לסרטן צוואר הרחם), שיעור התחסנות נמוך יותר, ומדדי טיפול פחות טובים באוסטאופורוזיס, כולסטרול וסוכרת.

"מדאיגים ביותר הפערים בבני הנוער (השמנה ואיזון פחות טוב של סוכרת). ניתן להעריך שפערים אלה יעמיקו גם בשנה הבאה בעקבות מלחמת השבעה באוקטובר והצמצום הצפוי בתקציבי מערכת הבריאות. חוק בריאות ממלכתי מושתת על עקרונות של צדק, שיווין ועזרה הדדית ולכן חובתה של מדינת ישראל להשקיע בבריאות בפריפריה החברתית-כלכלית ולפעול למיגור הפערים באמצעות קביעת מנגנוני מדידה ויעדים בנושא".