צניחת איברי אגן

צניחת איברי אגן בעקבות שלושה סוגים של כריתת רחם

נשים שעברו ניתוח לכריתת רחם באינדיקציה של צניחת איברי אגן היו בסיכון הגבוה ביותר לסבול מצניחה בעקבות הניתוח

27.06.2021, 11:35
הוצאת הרחם של האחות התורמת נמשכה שמונה שעות ו-12 דקות. אילוסטרציה: שאטרסטוק

קיימות אינדיקציות וגישות שונות לביצוע כריתת רחם. יחד עם זאת, הסיכון לצניחת איברי אגן בטווח הארוך בעקבות ניתוחים אלה טרם נבחן היטב. מטרת המחקר הייתה להעריך את הסיכון לצניחה לאחר כריתת רחם בגישה בטנית, ואגינלית, לפרוסקופית או רובוטית עד 17 שנים לאחר הניתוח.

החוקרים השוו מאפיינים דמוגרפיים וכירורגיים, ביניהם גיל, גזע, וולדנות, מסת גוף, האינדיקתיה והשנה בה בוצע הניתוח, איבוד דם, הסרת צוואר רחם, וסיבוכים באמצעות כלים סטטיסטיים אנליטים. הימצאות וטיפול בצניחה בעקבות הניתוח הושוו בין המנותחות.

תוצאות המחקר הראו כי מתוך 2158 מטופלות, 1459, 375, ו-324 עברו ניתוח בגישה פתוחה, וגינאלית, ולפרוסקופית/רובוטית, בהתאמה. הקבוצה שעברה ניתוח בגישה ואגינלית התאפיינה בנשים מבגורות יותר בהשוואה לשאר הקבוצות. מרבית המטופלות היו לבנות, עם מסת גוף ממוצעת של 30 קילוגרם/ מטר רבוע. האינדיקציה העיקרית הייתה סרטן לגישה בטנית ולפרוסקופית/ רובוטית וצניחה לגישה ואגינלית. הזמן עד לצניחה היה קצר ביותר לאחר ניתוח וגינלי וארוך ביותר לאחר ניתוח לפרוסקופי/רובוטי (71 חודשים). יחס הסיכון לצניחה בעקבות הניתוח לא היה שונה בין הקבוצה שנותחה וגינלית, לפרוסקופית/רובוטית, או בגישה פתוחה. דרגת הצניחה הייתה דומה בקרב שלוש הקבוצות.

לאחר 17 שנים, הגישה הניתוחית לא הייתה קשורה להבדלים בחזרה, דרגה או טיפול  של צניחה. צניחה, כאינדיקציה לכריתת רחם, הגבירה את הסיכון להישנות צניחה.

מקור: 

Iwona Gabriel, MD, PhD et. al (2021) AJOG DOI:https://doi.org/10.1016/j.ajog.2020.11.008

נושאים קשורים:  צניחת איברי אגן,  כריתת רחם,  גישה ניתוחית,  מחקרים
תגובות