• יו"ר: פרופ' ניר וסרברג
  • מזכיר: ד"ר איאן וייט
  • גזבר: ד"ר יפעת יוסף
  • יו"ר ועדה מדעית: ד"ר נועם שוסמן
  • חברי ועדה מדעית: ד"ר עדה רוזן, ד"ר ניר חורש
  • מרכז ועדת אינטרנט: ד"ר עידו מזרחי
דעות

קשר הלב - על חרדה, שקיפות ויחסי אמון בין המנתח למנותח

על מנתחים לבצע את עבודתם בצורה המדויקת והמקצועית ביותר ללא סיבוכים או תקלות, אך עד כמה כירורגים מתייחסים גם לאדם שעובר את הניתוח, לדעותיו ולחרדותיו?

14.04.2021, 07:48
"רמה גבוהה של חרדה אצל מטופלים לפני ניתוח או אחריו קשורה לתוצאות פסיכולוגיות וגופניות שליליות, שמשפיעות על תהליך הניתוח, החל בהרדמה, דרך הניתוח ועד השיקום שלאחר הניתוח". צילום אילוסטרציה

במקצוע כשלי ובכירורגיה בכלל מתעוררת השאלה: האם כירורג מצוין נדרש רק לתקן את הגוף? האם אין חשיבות או צורך להתייחס גם לאדם שעובר את הניתוח, למחשבותיו, לתחושותיו?

אולי אני קצת שונה בנוף, אבל בנוסף לעובדה שמצפים ממני כמנתח לב (מבוגרים וילדים) לבצע את עבודתי בצורה הכי מדויקת ומקצועית שאפשר, ללא סיבוכים או תקלות, אני חושב ומרגיש שאינני יכול להתעלם מהאדם שלפני ולא יכול ולהפריד את האישיות ו"הלב" שלו מגופו.

אני בטוח שהדרך לרפואה טובה מתחילה מהלב ומשילוב מלא של גוף ונפש. אנחנו ככירורגים לא יכולים רק לגשת "לתקן" את הלב פיזית. עלינו גם לשמור ולכבד את נפשו של  האדם ושניהם חשובים באותה מידה.

חרדה היא גורם סיכון בניתוח

כדי לשמור על תוצאות ניתוח מצוינות, לא נכון בעיני לנתח אדם שנמצא במצב של חרדה או פחד, שאינו מוכן נפשית לניתוח, או שאינו מאמין שהניתוח יכול לשפר את מצבו.

גם כאשר יש צורך בניתוח לב דחוף, תמיד אמצא את הזמן להסביר למטופל על נחיצות וחשיבות הניתוח. אשוחח עימו ואקשיב לו כל זמן שיידרש במטרה להפיג לגמרי או להוריד עד כמה שניתן את סף החרדה

מחקרים רבים הוכיחו כי רמה גבוהה של חרדה אצל מטופלים לפני ניתוח או אחריו קשורה לתוצאות פסיכולוגיות וגופניות שליליות, שמשפיעות על תהליך הניתוח, החל בהרדמה, דרך הניתוח ועד השיקום שלאחר הניתוח. חרדה, כפי הנראה, נחשבת לגורם סיכון לתמותה בחולים לאחר ניתוח (1).

גם כאשר יש צורך בניתוח לב דחוף, תמיד אמצא את הזמן להסביר למטופל על נחיצות וחשיבות הניתוח. אשוחח עם המטופל ואקשיב לו כל זמן שיידרש במטרה להפיג לגמרי או להוריד עד כמה שניתן את סף החרדה. הכרחי שהמטופל באמת יאמין שהניתוח יטיב עם מצבו וישפר את בריאותו. לא אנתח חולה שלא מסכים להינתח או מאוד חושש מהניתוח, בהינתן מטופל בעל חשיבה צלולה ועצמאית.

שקיפות ואמון

יש משמעות חשובה מאוד ליחסי האמון בין המטופל לבין המנתח. אחת הדוגמאות המובהקות לכך היא לחשוף בפני החולה את תוצאותיו האמיתיות של הניתוח.

דוגמה לכך היא ניתוחי מעקפים. בארץ מבוצעים מעל 2,500 ניתוחי מעקפים בשנה, עקב חסימה בעורקי הלב טרשת העורקים (3). זו מחלה שמהווה את אחד הגורמים השכיחים ביותר לתחלואה ותמותה בעולם המערבי. אמנם קיימות תרופות להאטת התהליך, אולם הן לא מביאות לריפוי ולפתיחה/ ניקוי של כלי הדם ולמעשה אין למחלה מזור תרופתי. כיום, עדיין הפתרון הטוב ביותר שהרפואה המערבית יכולה להציע לחולה עם טרשת קשה ומפושטת הוא ניתוח המעקפים. ניתוח מעקפים מוצלח יכול וצריך להביא את החולה למצב אידיאלי של "שגר ושכח" ולאפשר לחולה להמשיך את חייו למרות הימצאות המחלה הטרשתית.

כדי לוודא שאנו מבצעים את הניתוח בצורה הטובה ביותר, אצלי במחלקת ניתוחי לב וחזה בבית החולים וולפסון שבחולון, אנחנו מודדים במהלך הניתוח ובסופו את איכות המעקף באופן כמותי/ אובייקטיבי בעזרת מכשיר אולטרסאונד בתדר גבוה. המכשיר, שהוכיח את חשיבותו במספר רב של מחקרים, מודד בזמן אמת את איכות המעקף וכמות הדם הזורמת דרכו ומאפשר למנתח להעריך את איכות המעקף באופן אובייקטיבי ומדויק (2).

בעת דיווח על תוצאות הניתוח לחולה ומשפחתו, אני דואג להציג בפניהם את כל העובדות, כולן! אני מספר להם על איכות המעקפים כפי שהתקבלו במדידות ומשקף לחולה תמונה אמיתית מלאה ומדויקת לגבי ההליך שביצעתי, בין אם הצלחנו כמצופה מאיתנו לקבל זרימה טובה במעקפים ובין אם פחות, למרות כל המאמצים. היות שקיבלתי את אמונו של החולה לפני הניתוח - חובתי לשמור על האמון הזה ולספק את מלוא הפרטים.

מותר להגיד לא

האם הייתם עולים לטיסה אם חברת התעופה היתה מבשרת לכם שיש סיכוי כלשהו להתרסקות כי יש בעיות במטוס, הטייס חולה או שמזג האוויר אינו ראוי לטיסה? סביר להניח שלא. כשמטוס ממריא לאוויר, כל המערכות שואפות ומשקיעות את כל המאמצים להוריד את הסבירות לתקלה לאפס. לכך גם אני שואף וכך אני ניגש לכל ניתוח לב וכמובן מוודא שכל צוות המערך ניתוחי הלב במחלקתי פועל בהתאם.

אנו נתקלים לפעמים במקרים שבהם קיים יחס בעייתי בין המטופל לבין המנתח, בייחוד ברפואה הציבורית, יחס שלא מכבד את המטופל, לא מקשיב לרצונותיו או חששותיו ולא משתף את המטופל בתהליך קבלת ההחלטות הרפואיות

אם לדוגמה, חולה בן 84 שעל פניו נראה נהדר, מתפקד, פעיל וחיוני מאובחן עם היצרות קשה באחד מעורקי הלב בשל מחלת טרשתית המסכנת את חייו לפי הספרות, יש מקום לביצוע ניתוח מעקפים בדחיפות, ניתוח שכמובן מלווה בסיכון כזה או אחר בשל גילו של החולה ומחלות הרקע המתלוות. האם יש מקום לניתוח בכל מחיר בהתאם להמלצות המחקרים? אני סבור שלא תמיד.

צריך תמיד לראות את החולה באופן פרטני, לשמוע אותו, להקפיד לראות את כל התמונה ולחשוב ולהתלבט יחד איתו. אמנם מחובתי לספק לו את כל הידע הקיים בספרות הרפואית, אבל מותר לו לסרב. יש להציג בפניו את הסיכון ולעזור לו לקבל החלטה מושכלת. לנו כמנתחים צריכה להיות מספיק יושרה לעצור המלצה לניתוח ולא לנתח אם אנחנו חושבים שבסוף התהליך קיים סיכוי שלא נצליח באמת לעזור לחולה או שהסיכון גדול מדי.

כולם זכאים לרפואה טובה בישראל

אנו נתקלים לפעמים במקרים שבהם קיים יחס בעייתי בין המטופל לבין המנתח, בייחוד ברפואה הציבורית, יחס שלא מכבד את המטופל, לא מקשיב לרצונותיו או חששותיו ולא משתף את המטופל בתהליך קבלת ההחלטות הרפואיות. אינני מסכים לגישה זו. כרופאים עלינו לעזור ולטפל באלה הזקוקים לעזרתנו. גם בתחום הכירורגי, שהוא לכאורה טכני מאוד ודורש התערבות מכאנית, עדיין מדובר במטופלים עם רצונות, רגשות, מחשבות, לחצים וחרדות.

אני שואף שאצלי במחלקה, בבית חולים ציבורי, החולה יזכה ליחס מושלם ממש כמו השאיפה ברפואה הפרטית. אין סיבה שאנשים שידם אינה משגת ולא יכולים להגיע לרפואה הפרטית, לא יזכו ליחס הוגן ולטיפול הרפואי הטוב ביותר שרפואה בישראל יכולה להציע בבית חולים ציבורי.

אני משוכנע שרפואה ציבורית ברמה טובה היא אפשרית בכל מקום בישראל ומאמין בכל ליבי שליווי ושמירה על נפשו של המטופל אינה חשובה פחות גם במקצוע כירורגי כמו ניתוחי לב ומשפיעה מאוד על אחוזי ההצלחה וההחלמה של המטופלים.

הכותב הוא מומחה לניתוחי לב בילדים ובמבוגרים, מנהל מערך ניתוחי הלב בבית החולים וולפסון, חולון

ספרות:

  1. Zemła Nowicka-Sauer ,  et al. Measures of preoperative anxiety.  5603/AIT.2019.0013
  2. Taggart,  Thuijs, Giammarco et al. Intraoperative transit-time flow measurement and high-frequency ultrasound assessment in coronary artery bypass grafting. Adult: Coronary,Volume 159, Issue  4, P1283-1292.E2, April 01, 2020
  3.  רישום ניתוחי לב לשנת 2018, משרד הבריאות
נושאים קשורים:  ד"ר חגי דקל,  ניתוחי לב,  כירורגיה,  דעות,  חדשות,  יחסי מטופל-רופא
תגובות
אנונימי/ת
17.04.2021, 10:11

ברור שכל רופא, ובוודאי כירורג, צריך להיות קשוב לחולה שלו
לא צריך מאמר קידום לרופא כזה או אחר כדי לכתוב מאמר עם תובנות כל כך טריוויאליות
אלף בית בחינוך רפואי

אנונימי/ת
17.04.2021, 10:41

הדברים בכתבה ברורים וידועים. היה יפה ונכון אם מספר הפעמים בהם המילה אני מופיעה היה קטן יותר

20.06.2021, 23:59

אל נא תלינו על אל\"ף בי\"ת בחינוך רפואי.
מעט תחומים הם מסובכים כמו תיקון מומי לב מולדים שזה ה specialty של הכותב וצוותו
דווקא למתמודדים עם XYZ בקצה קצה של הרפואה , לחזור לאל\"ף בי\"ת בהיבט פשוט ואנושי זה הכי נכון וכל שעה יפה לכך