התפתחות מערך בדיקות סקר והפיתוח של טיפולים אנטי ויראליים יעילים הובילו לשיפור משמעותי בתוצאים אצל חולי דלקת כבד נגיפית מסוג C (או בקיצור, HCV). יחד עם זאת, החוקרים מאמינים כי ישנם עדיין אנשים רבים בארצות הברית אשר חולים ב-HCV ואינם מאובחנים.
עוד בעניין דומה
מודלים גאו-מרחביים אשר מתבססים על משתנים המייצגים אוכלוסיות בסיכון אשר זקוקות לבדיקות סקר ל-HCV וגורמים מכריעים בתחום הבריאות (SDOH) מספקים הזדמנויות לזיהוי אוכלוסיות בסיכון ל-HCV. החוקרים ערכו סקירת ספרות לזיהוי משתנים הקשורים למטופלים בסיכון לחלות ב-HCV. שני סטים של משתנים נאספו: סיכון להעברת HCV ורמת צורך ב-SDOH.
תוצאות המחקר הראו כי סך הכל ארבעה משתנים הקשורים לסיכון העברת HCV ושניים עשר משתנים הקשורים לרמת צורך ב-SDOH זוהו. מבין שני האינדקסים הללו, 21 איזורי צנזוס (census tracts) זוהו אשר דורגו לפחות 2 סטיות תקן מעל הממוצע. החוקרים מצאו קשר משמעותי בין שעור הדבקות ב-HCV להימצאות שימוש בסמים (P < .001). קשר משמעותי נמצא גם בין שיעור נדבקים ב-HCV לבין משקי בית אשר לא דיברו בהם אנגלית כלל/דיברו מעט (P = .001), לא השתמשו בהם במכונית (P = .001), ואשר חיו בהם מתחת לקו העוני (P = .009).
מסקנת החוקרים הייתה שמודלים גאו-סביבתיים זיהו איזורי צנזוס בעדיפות גבוהה אשר יכולים לשמש למיפוי אוכלוסיות הנמצאות בסיכון גבוה לחלות ב-HCV וללא המודלים הללו לא היו מזוהות. שימוש במודלים הללו יאפשר בעתיד לבצע בדיקות סקר ממוקדות מטרה.
מקור: