• יו"ר: פרופ' חגית טולצ'ינסקי
  • מזכיר: פרופ' ניר וסרברג
  • גזבר: ד"ר עיסא נידאל
  • יו"ר ועדה מדעית: פרופ' אלון פיקרסקי
  • חברי ועד: ד"ר אדוארד רם, ד"ר איאן ווייט, ד"ר נועם שוסמן
  • מרכזת השתלמות עמית: ד"ר עדה רוזן
  • עורך אתר: ד"ר נועם שוסמן
מגזין

רפואה במימד האשליה

מטיולים וירטואליים מלמדים בתוככי הגוף ועד קפיצה לקאריביים לשיכוך כאבים - טכנולוגיית המציאות המדומה כובשת את חזית הרפואה ומציעה פתרון מעשי להכשרת דור העתיד בכירורגיה

שימוש במציאות רבודה בחדר הניתוחים. אילוסטרציה

לא מוגזם לומר שטכנולוגיית המציאות המדומה בדרך להשתלט על תחומי מקצוע הרפואה. הציוד המתוחכם הזה נכלל תחת ההגדרה הרחבה "מציאות מדומה" (VRי- Virtual Reality) לצד אחיותיה ובנותיה "מציאות רבודה" (ARי- Augmented Reality) והשילוב החדשני בין שתיהן, ה-XRי- Extended Reality.

הציוד שהולך ומשתכלל, בתוכנה ובחומרה, עם המשקפיים הייחודיים והכפפות מרופדות החיישנים, ישמש סטודנטים לרפואה ומתמחים כבר בתהליך ההכשרה, האימון וההתמקצעות; בהכנה ובתכנון ניתוחים; בפרוצדורות הפולשניות להשגת דיוק בביצועים; בהכנת המטופלים לקראת ניתוחים שיעברו; בטיפולים עצמם; כסיוע ליולדות להסטת תשומת הלב מכאבים ואי נוחות; כטיפול בחרדות מפני ניתוח ולשם ניהול כאב - אולי אף במקום השימוש בחומרי הרדמה ובתרופות לשיכוך כאב; לפעילויות שיקום ופיזיותרפיה שלאחר הניתוח, לשימור קוגניטיבי ותפקוד מוטורי; ולהתגברות על בעיות שיווי משקל וניידות כתוצאה משבץ או מפגיעת ראש.

לא בכדי הכריז בשבוע שעבר המרכז הרפואי שיבא בהודעה לתקשורת בארה"ב כי הוא נערך להיות בית החולים הראשון בעולם שבו ישולבו מערכות VR בכל מחלקותיו כחלק ממאמציו בתחום החדשנות והמעבר להפעלת מערכות מזירת הבריאות הדיגיטלית לטיוב הטיפול הרפואי בהתאמה אישית. שותפה בהיערכות זאת היא חברת XR Health.

משוק משחקי הווידיאו, להכשרת טייסים ועד לרפואה

לא רבים יודעים שראשית ההיסטוריה של טכנולוגיית המציאות המדומה היא באמצע שנות ה-30 של המאה הקודמת, אבל אז עדיין רק בסיפורים ובסרטי מדע בדיוני ומבלי להשתמש במונח VR. עתה, כאשר מונח זה שגור בפי כל, חובה להעניק את מלוא הכבוד הראוי למי שהיה הראשון שטבע אותו: יהודי-אמריקאי, ג'רון (ירון) לניר (Lanier), כיום בן 59, טיפוס ססגוני, המכונה "פילוסוף המחשוב", מדען, אמן חזותי, מוזיקאי האב המייסד של ה-VR ב-1985 (ולפי גירסה אחרת רק ב-1989).

לניר נולד בניו מקסיקו. אמו שרדה את אימי השואה במחנה ריכוז ליד וינה ומשפחת אביו היגרה מאוקראינה לאחר הפוגרומים בתחילת המאה ה-20. האם נהרגה בתאונת דרכים כשהיה בן תשע. ג'רון סייע לאביו לתכנן ולבנות את ביתם במבנה גיאודזי. בגיל 13 היה סטודנט מן המניין באוניברסיטת מדינת ניו מקסיקו. עד 1984 עבד בחברת משחקי הווידיאו המיתולוגית אטארי ויחד עם מתכנת יהודי נוסף, תומס צימרמן, ממציא הכפפה למערכת VR יחד עם המשקפיים המיוחדים, הם הקימו חברה למכירת מערכות VR ראשונות, בעיקר לשוק המשחקים. לשם כך פיתחו שפת תכנות וויזואלי.

פרופ' אמיתי זיו: "התקדמנו בזכות המשקפיים שהופיעו לפני כחמש שנים, למערכות 'מאמנות משימה' המייצרות סביבה וירטואלית תלת מימדית לרופא או לסטאז'ר והמתמחה כדי לראות גוף ואפילו לנגוע בו, וירטואלית, בכבד למשל, לראות כיצד יגיב וכך להתאמן בביצוע פרוצדורות שונות"

מתחילת שנות ה-2000, לניר הוא בכיר ב"מיקרוסופט" וסייע לעיצוב טכנולוגיית ה-Kinect עבור קונסולת משחקי הווידיאו Xbox 360. הוא עוטר בפרסי הוקרה רבים, לא רק בארה"ב, ומופיע בכנסים, בעיקר אקדמיים. יש לו טור קבוע בכתב העת לתגליות מדעיות Discover וספרו You Are Not a Gadgetי(2010) היה לרב מכר. במאמריו הוא מרבה לבקר את תיאוריות "חוכמת ההמונים" ואיננו מהסס להשתמש בביטוי "טיפשות ההמונים". ב-2010 בחר בו המגזין "טיים" לאחד ממאה המשפיעים ביותר בעולם.

הודות לתרומתו עם אנשי תכנות נוספים, מערכות ה-VR פרצו מתחום הגיימינג, נכנסו עמוק להכשרת טייסי קרב ולאימון טייסים בתעופה האזרחית. ההבנה שזו טכנולוגיה רבת-פנים ואפשרויות, מחלחלת יותר ויותר לתחומים אחרים.

מערכות "מאמנות משימה", אוואטרים וטיול לחופשה אקזוטית

"עולם ה-VR איננו רק המשקפיים והכפפות - הסמל המוכר שלה", אומר פרופ' אמיתי זיו, מנהל בית החולים השיקומי והמרכז לסימולציות רפואיות (מ.ס.ר) ב"שיבא", בראיון ל"דוקטורס אונלי". "המערכות הללו משמשות כאמצעי אימון והרבה יותר מזה. משימוש בסימולטורים דו מימדיים ובמסכים, בבובות אינטראקטיביות שהשתכללו לבובות שאפילו מדמות נשימה, התקדמנו בזכות המשקפיים שהופיעו לפני כחמש שנים, למערכות 'מאמנות משימה' המייצרות סביבה וירטואלית תלת מימדית לרופא או לסטאז'ר והמתמחה כדי לראות גוף ואפילו לנגוע בו, וירטואלית, בכבד למשל, לראות כיצד יגיב וכך להתאמן בביצוע פרוצדורות שונות".

מאחורי הפיתוחים הללו עומדות גם כמה חברות ישראליות וביניהן סימביוניקס (Simbionix) שנרכשה על ידי 3DSystems ו-Precision OS. בחמש השנים האחרונות נכנסו לזירה זאת גם חברות הענק פייסבוק, אפל ואחרות המפתחות אפליקציות למשימות הקליניות בטכנולוגיית VR ו-XR.

מטופל נעזר בטכנולוגיית מציאות מדומה לטיפול בפוביה. אילוסטרציה

"אלא ש-VR", מסביר פרופ' זיו, "איננה רק מערכת לאימון רופאים לשכלול ושדרוג מיומנויותיהם בחדרי הניתוח. הכוונה לרתום טכנולוגיה זאת לטובת החולה, המטופל. למשל, ילד במחלקה המטואונקולוגית שירכיב משקפי VR בעת הטיפול הכימותרפי ימצא עצמו עמוק בסביבה אחרת שתוכנת המשקפיים מייצרת עבורו, אולי אפילו במסע ספארי באפריקה. בכך תתרחש הסטת תשומת הלב והמיקוד שלו מהכאב. יולדת שתרכיב משקפי VR תיכנס וירטואלית למדיטציה שתחסוך אפידורל. יש לנו כוונה להשתמש במערכות אלו במחלקה גריאטרית ובשיקום כדי שהמטופלים יצללו וירטואלית למשל למעמקי הקאריביים, לסביבה רגועה ונעימה.

"באמצעות VR מתחוללת מהפכה רבתי בתכנון ניתוחים. פיתוח לדוגמה של תוכנות AR (למשל של חברת אוגמדיקס מיקנעם) הוא משקפיים מיוחדים כמו בקסדת הטייסים המאפשרים לראות חולה לקראת ניתוח לב-חזה. המערכת מקרינה על המטופל את צילומי ה-CT שלו ה-MRI והרנטגן בדיוק של חלקיק המילימטר כדי שהמנתח יקבל מידע מפורט ומלא ויוכל ממש 'לטייל' בסביבה תלת מימדית, לחשב בדיוק את קוטר המסתם שיושתל ומיקומו ולראות את האנטומיה של החולה בדיוק של 1X1. תכנון הניתוח המיועד מותאם אישית באופן מלא והמערכת המשוכללת מספקת הערות למנתח תוך כדי ביצוע הפרוצדורה.

מערכות סימולציה להדרכת רופאים, עדיין מהדור הקודם, נמצאות כבר בשימוש בכמה מבתי החולים בישראל, לרבות "אסף הרופא", "איכילוב", "כרמל" ו"מאיר". "כולן", אומר פרופ' זיו, "משליכות למשקפי ה-VR הדמיות להבנת האנטומיה של החולה ולתרגול הכירורג, לקראת הביצוע"

"כדי ליצור סביבה אמיתית ככל האפשר של חדר הניתוח", מתאר פרופ' זיו, "מוכנסים למערכות החדשניות הללו גם עזרים היוצרים את הרעש הקיים בחדר ניתוח, עם ההוראות לאחיות ולרופאים הנוספים המשתתפים בפרוצדורה ובאימון לקראת ההליך. באמצעות משקפי VR החדישים, מופעלים אוואטרים, ממש כמו במשחקי הווידיאו.

"טכנולוגיה שמפותחת בחברת דיגיטל סרג'רי, למשל, מנסה לעשות שימוש ב-VR כשבמערכת יש שילוב עם החולה עצמו, עם רובוט שבו משתמש הרופא ומסייע בהכוונת כלי הניתוח וניטור ביצוע ההליך, ניהולו ואפילו תיקון השגיאות בזמן אמת.

"נושא אחר שמערכת VR תתרום רבות לביצוע המדויק: יצירת שתלים במדפסת תלת מימד עבור ניתוחים כירורגיים. עתה מדובר בעיקר בשתלי טיטניום ובעתיד ייצרו כך במדפסת שתלים מחומר ביולוגי".

מערכות סימולציה להדרכת רופאים, עדיין מהדור הקודם, נמצאות כבר בשימוש בכמה מבתי החולים בישראל, לרבות "אסף הרופא", "איכילוב", "כרמל" ו"מאיר". "כולן", אומר פרופ' זיו, "משליכות למשקפי ה-VR הדמיות להבנת האנטומיה של החולה ולתרגול הכירורג, לקראת הביצוע".

מערכות ה-VR הוכנסו קודם לכן לאימון טייסי חיל האוויר לתרגול "על יבש" של התמודדות עם מצבי חירום במהלך טיסה. כן נעזרים במערכת אלו לטיפול בהלומי קרב (PTSD) ובטיפולים פסיכולוגיים ולתרגולים להפחתה בתסמיני פוסט טראומה בסביבה בטוחה, חדשה ובלתי צפויה. מנסים עתה שימוש ב-VR לטיפול בחולי דמנציה, בעיקר כדי לסייע להם להירגע בעת הטיפול שהם עוברים, כשהם מדמים עצמם מצויים בסביבה שלווה, חוף ים או יער פסטורלי.

משרד ההגנה האמריקאי מפתח עתה מערכת שתאפשר לרופאים לנתח חיילים בעודם בשדה הקרב (Trauma Pod). הצפי: המערכת תיכנס לשימוש עד 2025. בעתיד, כך נראה, יד אנושית לא תיקח חלק ממשי בהשתלת לב מודפס, או בביצוע ניתוחים מורכבים אחרים. זרוע רובוטית מונחת VR תבצע פרוצדורות עדינות בפיקוח עין אנושית ומרחוק.

מערכות רובוטיות כמו "דה וינצ'י" מבצעות מדי יום ניתוחים זעיר פולשניים המחייבים דיוק מירבי. הרובוט מופעל בידי רופא שהוכשר לכך במיוחד. הוא נמצא בקרבת מקום ומפקח על התהליך בעזרת מצלמות. רופאים מתפעלים מערכות אלו גם ממרחק רב. הניתוח הטרנסאטלנטי הראשון בוצע ב-2001: רופאים בניו יורק ניתחו חולה בצרפת בעזרת מערכת רובוטית.

בין הבעיות שעליהן עובדים עתה: שיפור באיכות מצלמות המערכת; צמצום השיהוי בשידור בין מיקום הרופא למיקום הניתוח ובשליטה עצמה. עדיין קיים צורך ברופאים שיימצאו פיזית בזירת הניתוח במקרה של ניתוק הקשר.

הכשרת דור העתיד של הרופאים במערכות מציאות מדומה

התפתחות זאת תדרוש מהמנתחים לאמץ כישורים נוספים כמו שליטה מלאה במכונות, במערכת VR והבנה טכנולוגית. אלה יהיו משמעותיים לטיפול עצמו ויתרמו לאפשרויות הקידום של הרופאים. לא בכדי מגדירים את ההתפתחות הצפויה בכיוון זה כ"יצירת מערכת יחסים סימביוטית" בין הטכנולוגיות המשנות של עולם הרפואה לבין הרופאים שיפעילו אותן.

ואמנם בתי ספר לרפואה החלו בהדרגה להכניס מערכות אלו לתכניות הלימוד שלהם במסגרתן מאמנים סטודנטים להפעלתן.

סטודנטים לרפואה מתאמנים בסימולוטור מציאות מדומה. אילוסטרציה

ד"ר רונית הראל, דיקן-משנה של הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים, מספרת על המגמה: "אנחנו עתה בשלב הקמה של מרכז להוראה בסימולציה. לאחרונה גם רכשנו לספריה הרפואית ציוד הוראה המשתמש בטכנולוגיית המציאות המדומה, אך הציוד עדיין איננו בשימוש ממשי בהוראה. אנחנו מתקדמים לקראת זה".

מערכות אימון כירורגים מבוססות VR מספקות בנוסף ומיד בתום התרגול הערכה אובייקטיבית לביצועי המתרגל, וכיוון שאינן נתונות לשיקולים סובייקטיביים אנושיים, הן מציגות בסיום התרגול תמונה מדויקת, איכותית ומסמנות מה מנתח-מתרגל מבצע היטב ונכון ומה מחייב תרגול נוסף ומקצה שיפורים

הנושא מעסיק לא מעט לאחרונה גם את מערכת הכשרת רופאי העתיד בארה"ב. "המערכת הנוכחית שלנו להכשרת הכירורגים ולצורך הערכת המיומנויות שלהם עדיין איננה מדביקה את קצב ההתפתחות המהיר של החדשנות והתוצאה היא שרופאים צעירים רבים עדיין אינם מוכנים היטב להתמודד עם בעיות ניתוחיות ממשיות, מורכבות ומסובכות – מה שמעמיד בסיכון את המטופלים.

הפתרון לשיפור מיומנויות וביצועים כירורגיים

השימוש במערכות מציאות מדומה להכשרת הדור הבא של המנתחים ימלא לכן תפקיד חשוב מאוד בשיפור המיומנויות ולשם התגברות על הקשיים", כתב באחרונה מומחה יהודי-אמריקאי בכירורגיה אורתופדית, במאמר שפורסם בכתב העת המוערך Harvard Business Review.

מאמרו של ד"ר גדעון בלומסטיין זכה מיד לתשומת לב רבה וראוי שיזכה להתייחסות מעמיקה שכן הוא הצביע בו על קיומה של בעיה מטרידה. כדי להמחיש את מימדיה הציג ד"ר בלומסטיין נתונים מתוך מחקרים שפורסמו בשנים האחרונות בכמה כתבי עת רפואיים מקצועיים.

ד"ר בלומסטיין, המתגורר בפאלו-אלטו, קליפורניה, למד רפואה באוניברסיטת דרום קליפורניה (USC) והתמחה בכירורגיה כללית ובכירורגיה אורתופדית ב-UCLA. הוא פרסם שורה ארוכה של מאמרים בכתבי עת מקצועיים בעיקר בתחום השיקום שלאחר ניתוחים בעמוד השדרה בילדים ובשיקום נפגעי שיתוק מוחין. הוא מומחה לטיפול בעיוותי עמוד שדרה בילדים ועוסק גם בחקר האותות התאיים ובפרמקולוגיה הקשורה בתגובה חיסונית לזיהומים כתוצאה מניתוחים.

"בעוד שיש צורות שונות לבעיית החסר במיומנויות", ציין בלומסטיין, "רואים היטב את הפער במוכנות המנתח בין שלב ההתמחות שלו, לאחר הסטאז', לבין הפלושיפ (התמחות-העל) וזה מה שמוביל להעלאת שאלות מתבקשות: האם יש מתמחים שהם טובים יותר מבטן ומלידה או שההבדלים המתגלים במיומנויות שהמנתחים מציגים, מצביעים על אי התאמות בתרחישים קליניים וברמת האוטונומיה שכל מנתח חווה בעת האימון וההדרכה שהוא עובר? למה הכוונה: בעוד שמתמחה אחד, למשל, מתאמן בעת הכשרתו בביצוע כמה עשרות ארתרוסקופיית ירך, עמיתו בתקופת ההתמחות עשוי לבצע פרוצדורה אחת בלבד מהסוג הזה או אפילו כלל לא.

"ואם להצביע באופן ממוקד יותר על לב הבעיה: האם ניתן להגיע לרמה גבוהה יותר של סטנדרטיזציה בהכשרה הנדרשת ויתר על כן: להשיג הערכה אובייקטיבית של איכות הביצוע? האם כירורג יהיה מסוגל לאחר תום שלב ההתמחות לבצע ביעילות ובמיומנות ניתוח, בעיקר מורכב, באופן עצמאי לחלוטין?".

ד"ר בלומסטיין טוען: "הערכה מדויקת ואובייקטיבית של איכות הביצוע היא עדיין עקב אכילס בתכניות התמחות רבות, במיוחד הכירורגיות, משום שההערכה הנעשית בהן איננה סטנדרטית והיא איננה כוללת ציון ומתן ניקוד כמותי לנושא המיומנות הביצועית שהושגה בעת והודות להכשרה. בעת שבאים להגדיר מיהו מנתח טוב, קשה להפריד בין ההתנהגות והחמלה שהוא מפגין ליד מיטת החולה-המטופל ושמירה על אתיקה, לבין הפגנת יכולת, בקיאות ושליטה בטכניקה הניתוחית".

נפגעי כוויות קשות ששיחקו במשחק הווידיאו VR SnowWorld שתוכנת במיוחד כדי להסיח דעתם החולים מהכאב הכרוך בטיפול, דיווחו לאחר על תחושת כאב נמוכה ב-50% לעומת זה שחוו חולים שלא שיחקו במערכת VR

בנוסף לאתגר הקיים בהערכת יכולת ביצועית, מנתחים רבים, מדגיש עוד ד"ר בלומסטיין במאמרו, חסרים לעתים הזדמנויות מתאימות לתרגול עקבי של המיומנות שרכשו. במיוחד אלו הקשורות בשימוש בטכנולוגיות רפואיות חדישות, בציוד, במכשור. כאשר מתמחים מתאמנים על מכשיר חדש, הם לרוב מגיעים לסדנה בת יום-יומיים אצל החברה שייצרה את המכשיר. זה אימון חד פעמי שאיננו מציע המשכיות וחיזוק המיומנות הנרכשת בשימוש בו. "ידרשו לכן ארבעה עד שישה חודשים מרגע שמנתח צעיר התאמן לראשונה בפרוצדורה שלמד ועד לביצוע ממשי שלה על מטופל. פרק הזמן הזה ייאלץ אותו לרענן את הידע שרכש לא אחת תוך כדי תנועה ובחדר הניתוח עצמו".

החסרונות הללו הנוגעים לאימון והכשרה גם יוצרים את הבדלי הרמות הגדלים והולכים בין מנתחים, סבור ד"ר בלומסטיין ולכך יש השלכות חמורות על המטופלים-המנותחים ועל המנתחים שמטפלים בהם.

הנה נתונים מתוך שלושה מחקרים ודיווחים שממחישים את עומק הבעיה – אותם פירט מחבר המאמר:

מחקר שהובל בידי צוות מאוניברסיטת מישיגן ובית החולים הכללי במסצ'וסטס בשיתוף רופאים וחוקרים ממוסדות רפואה ואקדמיה אחרים בארה"ב ופורסם ב-Annals of Surgery באוקטובר 2017 מצא כי 30% מהרופאים-המנתחים לא יכלו לבצע ניתוחים באופן עצמאי מיד בתום ההתמחות. המחקר ניתח ממצאים מתוך 10,130 פרוצדורות בביצוע 444 מנתחים צעירים.

מחקר נוסף שפורסם באוקטובר 2013 ב-New England Journal of Medicine מצא כי אצל מנתחים בריאטריים עם מיומנות נמוכה שיעור התמותה מסיבוכים גדול פי חמישה לעומת מנתחים בעלי מיומנות גבוהה בביצוע הפרוצדורות לקיצור קיבה. לצורך הדיווח נותחו ביצועים של 20 מנתחים במדינת מישיגן שהשתתפו בתכנית לשיפור ביצועים כירורגיים. כל אחד הציג לצורך שיפוט קלטת וידיאו להמחשת היכולת והמיומנות שהפגין בשיטה הלפרסקופית. הציונים שנתנו לביצועים היו בסולם שבין 1 ל-5. בסך הכל טיפלו הרופאים משתתפי המחקר ביותר מעשרת אלפים מטופלים.

נתון חשוב אחר שהציג ד"ר בלומסטיין: על פי ה-WHO (נכון ל-2008), כפי שמצטטים הרופאים ד"ר תומסר וייסר וד"ר אטול גוואנדה בספר שכתבו, מבוצעים בעולם מדי שנה יותר מ-234 מיליון פרוצדורות ניתוחיות ולפי הערכה שבעה מיליון מנותחים חווים סיבוכים בעקבות ההליכים שעברו.

"נתונים אלה חייבים לשמש אות אזהרה ואזעקה", כתב ד"ר בלומסטיין. הוא העריך כי המצב יחמיר וילך בשל מחסור קשה בכירורגים המסכן את בריאותם של מיליוני אנשים בעולם עקב העלייה הצפויה בתוחלת החיים ובשיעור הזקנים באוכלוסיות המדינות השונות.

מערכות אימון כירורגים מבוססות על טכנולוגיית VR מציעות, טוען המחבר, פתרונות מעוררות עניין להיבטים רבים הנוגעים לבעיה המאתגרת. על פי הגדרתה, VR היא טכנולוגיית מחשב שמייצרת הדמיית סביבה, סימולציה שבה המשתמש למעשה מוצב בתוככי החוויה שהוא עובר. מדובר לכן בפלטפורמה שמאפשרת לצמצם את הפערים במיומנויות, מקנה יכולת לתרגל ידנית ולהתאמן באופן מוחשי, קרוב מאוד למציאות האמיתית הקיימת בתוככי חדר ניתוח – הגם שהכל וירטואלי. יתר על כן: מערכות VR כאלו הן ניידות, מצויות בהישג יד וניתן להשתמש בהן בכל מקום ובכל זמן.

חשיבות הערכה קלינית של התרגול הכירורגי

מערכות אימון כירורגים מבוססות VR מספקות בנוסף ומיד בתום התרגול הערכה אובייקטיבית לביצועי המתרגל, וכיוון שאינן נתונות לשיקולים סובייקטיביים אנושיים, הן מציגות בסיום התרגול תמונה מדויקת, איכותית ומסמנות מה מנתח-מתרגל מבצע היטב ונכון ומה מחייב תרגול נוסף ומקצה שיפורים.

אמנם יותר ויותר בתי חולים ואוניברסיטאות בעולם החלו לאמץ ובהצלחה מערכות תרגול מבוססות VR אלא שיחד עם זאת, מציין ד"ר בלומסטיין, המחקר הנלווה לצורך הערכת היעילות של מערכות אימון אלו, שהוא כל כך נדרש, מצומצם ומוגבל עדיין.

במחקר שבו נערכה השוואה בין ביצוע תרגול עם VR לבין ביצוע בתרגול כירורגי מסורתי מקובל לניתוח לתיקון שבר בעצם השוקה (Tibia), כולל תפירה תת עורית של החתך, המתמחים עם ה-VR השלימו את התרגיל ב-20% מהר יותר מחבריהם וכן השלימו ב-38% יותר שלבים ללא תקלות ובאופן מדויק

בית הספר לרפואה ע"ש דיוויד גפן באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA) הציג באחרונה ממצאי מחקר ראשוני שנעשה על השימוש במערכת VR בפלטפורמת Osso המיועדת באופן ממוקד להערכה הקלינית של התרגול הכירורגי. המחקר הראה כי חל שיפור כללי בביצועים הכירורגיים עד כדי 230% (!) לעומת שיטות תרגול מסורתיות אחרות שנהוגות בבתי הספר לרפואה.

לצורך המחקר שנמשך שבועיים, 20 מתמחים נבחרו אקראית וחולקו לשתי קבוצות – האחת שהתאמנה בשיטה מסורתית והאחרת שהתרגול נעשה על גבי מערכת VR משוכללת. המתמחים ביצעו תרגול של ניתוח לתיקון שבר בעצם השוקה (Tibia) שבין הברך לקרסול. התרגול כלל גם תפירה תת עורית של החתך. הציונים על ביצוע התרגיל היו על פי סולם הדרגות Global Assessment Five point Rating Scale ונעשתה כאמור השוואה בין ביצוע התרגיל עם VR לבין ביצוע בתרגול כירורגי מסורתי מקובל. התברר עוד כי המנתחים עם ה-VR השלימו את התרגיל ב-20% מהר יותר מחבריהם וכן השלימו ב-38% יותר שלבים ללא תקלות ובאופן מדויק.

עם זאת, יידרש מחקר ארוך טווח והרבה יותר נרחב במספר המשתתפים ובסוגי התרגילים כדי לבסס את הראיות בדבר עליונותה של מערכת VR על שיטות אימון רגילות בהכשרה ובתרגול של מנתחי העתיד וכדי לקבוע את ההשלכות שיש לכך על תוצאי הטיפול הממשי, היעיל והטוב יותר שיעברו מטופלים.

הרופאים "טיילו" בתוך האיברים של התאומים הסיאמיים

השימוש במציאות מדומה שיחק אשתקד תפקיד חיוני בהפרדה מוצלחת של תאומים סיאמיים – הליך שבוצע בבית החולים מסוניק במיניאפוליס, מינסוטה. התאומים, בני שלושה חודשים, היו מחוברים באופן הדוק יותר בהשוואה למקרים דומים, עם חיבורים מורכבים בין הלבבות והכבדים שלהם. הניתוח להפרדתם היה מראש מסובך במיוחד ועלול היה להיות מסוכן מאוד לתאומים. אלא שלפני הניתוח, הצוות הכירורגי לקח סריקות CT, אולטרסאונד ו-MRI ויצר מודל וירטואלי מפורט במיוחד של הגוף של כל אחד מהתאומים. לאחר מכן "טייל" הצוות הכירורגי בתוך האיברים שלהם באמצעות VR, על מנת לזהות מכשולים פוטנציאליים ולתכנן כיצד להימנע מהם במהלך הניתוח.

מומחים ברפואת כלי הדם מבית החולים בברלינגטון, מסצ'וסטס, עשו שימוש בהדמיות תלת מימדיות אינטראקטיביות כדי להתכונן להליכים לתיקון מפרצות ועורקים חסומים. לאחר ביצוע הפרוצדורות העידו הרופאים שהשימוש ב-VR כהכנה לקראת, אפשר להם לקבל מושג טוב יותר על סוגי המכשירים שצריכים להשתמש בהם ולשם תכנון הגישה הטובה ביותר לניתוח.

נפגעי כוויות קשות ששיחקו במשחק הווידיאו VR SnowWorld שתוכנת במיוחד כדי להסיח דעתם החולים מהכאב הכרוך בטיפול, דיווחו לאחר על תחושת כאב נמוכה ב-50% לעומת זה שחוו חולים שלא שיחקו במערכת VR. עם זאת, התפישה הרווחת היא ש-VR לא צריך להיחשב כתחליף מלא לתרופות להורדת כאבים אלא רק כאמצעי נוסף, שניתן יהיה לשלבו עם השימוש בתרופות.

נושאים קשורים:  מציאות מדומה,  וירטואל ריאליטי,  פרופ' אמיתי זיו,  בית החולים שיבא,  שיקום,  כאב,  כירורוגיה,  Virtual Reality,  הכשרת רופאים,  ד"ר רונית הראל
תגובות
 
אנונימי/ת
22.11.2019, 09:33

הנהלות בתי החולים חיים כבר שנים ארוכות במציאות רבודה.....

אנונימי/ת
22.11.2019, 12:12

כל תחום הכשרת רופאים אמור לעבור שינויים מרחיקי לכת . לדעתי בעוד נגיד 50-100 שנים אפשר ללמוד את כל הקורסים התאורתיים מהבית לימודים מקוונים. גם עכשיו הרי ההרצאות מיותרות לחלוטין. רוב הלימוד הוא לבד ומהבית. את פגישות עם מטופלים אפשר יהיה לעשות גם מהבית . שימוש במציאות אמיתית או מבוימת . מיכשור רפואי ישתלט . תוכנות ישתלטו על פיענוח כל דבר . כי מה שמחשב יכול לפענח בכמה דקות אדם לא מסוגל. בקיצור . גם ברפואה(התחום הכביכול מקודש) יל וירד חשיבותו של הרופא האדם. חבל שלא אזכה לראות זאת . ואם לא בעוד 100 שנים אז עוד 200...אבל לימוד רפואה כמו שהוא כבר מאה שנים מיותר לחלוטין!!!!