חדשות

מחקר ב"סורוקה" מספק הסבר: מדוע טיפולי דיאליזה בסוכרתיים נכשלים

מממצאי המחקר עולה: קיימת חשיבות רבה לטיפול רפואי מוקדם ואינטנסיבי טרם שלב הדיאליזה בחולי כליות ובמיוחד בסוכרתיים

פרופ' יוסף חביב, מנהל המחלקה הנפרולוגית ב"סורוקה". "בחולי כליות, טיפול מיטבי יתמקד בגורמי הסיכון לטווח הארוך ויינתן בשלב המוקדם של המחלה"

לטיפול הניתן במיוחד לסוכרתיים בתקופה שלפני הגעתם לדיאליזה יש חשיבות רבה, עד כדי כך שהוא קובע את תוחלת החיים של המטופל. כך נטען במחקר חדש שנעשה במרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע. את המחקר הוביל מנהל המחלקה לנפרולוגיה, פרופ' יוסף חביב, וממצאיו  פורסמו בחודש יולי ב-SCIENTIFIC REPORTS, כתב עת מקבוצת Nature.

פרופ' חביב הסביר: "אי ספיקת כליות סופנית היא מחלה קשה ביותר. לחולים אלה, שהם מטופלי דיאליזה, תוחלת חיים קצרה בממוצע, בהשוואה לחולים ברוב סוגי הסרטן. גורמי התמותה העיקריים אצלם הם מחלות לב וכלי דם.

"עד היום", אמר פרופ' חביב, "נכשלו טיפולים שנעשו בחולי דיאליזה שבהם ניסו להתמקד בגורמי הסיכון הקרדיווסקולריים, כמו הטיפול בכולסטרול, טיפול בגורמי הסיכון להסתיידויות, טיפול בתרופות לאנמיה, דילול דם, הגברת יעילות הדיאליזה, סלילי דיאליזה משופרים, שימוש בשיטות דיאליזה חדשות, בנוגדי חמצון ובמעכבי אנזים ACE".

לדבריו, חומרת מצבם של החולים הללו נובעת לא רק מחומרת מחלתם הגורמת לתמותה בשיעור גבוה אלא גם במשולב עם העדר טיפול המיועד להקטנת הסיכון ממחלות לב וכלי דם. "המחקר שלנו הראה שייתכן שכאשר החולה כבר מטופל בדיאליזה, מאוחר מדי להשפיע על תהליכי מחלת הלב שלו. רק טיפול אינטנסיבי בגורמי סיכון לטווח ארוך, שיינתן עוד בשלב מוקדם - כלומר עוד לפני ההגעה לדיאליזה - הוא זה שמשפיע באופן  משמעותי על תוחלת החיים של חולי הכליות".

כאמור, צוות חוקרים הדגיש כי כיוון שחולי הסוכרת הם בין הקשים ביותר בקרב החולים מטופלי הדיאליזה, נבחנה קבוצת חולים זו באופן ספציפי כדי לבדוק אם מצבם הרפואי במהלך מחלתם טרם אי ספיקת כליות סופנית הוא זה שקובע את הסיכון לתמותה, בטווח הארוך.

במחקר נמצא שדווקא פרמטרים שונים הנמדדים לפני תחילת הטיפול בדיאליזה הם שקובעים את תוחלת החיים בקרב הסוכרתיים. הגורמים שניבאו תמותה היו משקל - כאשר עודף משקל מסוים לפני תחילת הטיפול  דווקא הגן מפני תמותה במהלך הדיאליזה; מדדי תזונה ודלקת לא תקינים בדם לפני תחילת הדיאליזה; והפרש בין לחץ הדם הסיסטולי לדיאסטולי.

"על ידי בחינת המדדים הפשוטים כמו משקלו של המטופל, מאפיינים של לחץ הדם אצלו ובדיקת דם לקביעת רמת החלבון, ניתן לזהות חולי כליות המצויים בסיכון מוגבר. ממצאים אלה יכולים לכן להסביר", ציין עוד פרופ' חביב, "מדוע טיפולים שונים שמקבלים חולים הזקוקים לדיאליזה נכשלו עד כה.

"לפרמטרים הקליניים השונים שנמדדים אצל חולי כליות, יש מה שניתן להגדיר כ'זיכרון ארוך' והשפעה לטווח ארוך על מצב המחלה. המחקר הראה כי ייתכן שנסיונות ההתערבות הרפואית, לאחר התפתחות אי ספיקת כליות סופנית הם כבר מאוחרים מדי. כלומר, הפרמטרים הקובעים את עניין התמותה בקרב מטופלי הדיאליזה הם אלה שנקבעו עוד לפני התפתחותה של אי ספיקת הכליות הסופנית.

החוקרים מסכמים כי הגישה הרצויה העולה מתוצאות המחקר היא: יש מקום להתערבות אינטנסיבית בחולי כליות וזאת על ידי טיפול מיטבי שיתמקד בגורמי הסיכון לטווח הארוך ויינתן בשלב המוקדם של המחלה, כלומר עוד לפני ההגעה לדיאליזה.

בצוות המחקר היו גם ד"ר נועה צור, שזו לה עבודת המאסטר באפידמיולוגיה וד"ר עידן מנשה מהמחלקה לבריאות הציבור בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון.

נושאים קשורים:  דיאליזה,  סוכרת,  אי-ספיקת כליות,  פרופ' יוסף חביב,  מחלות לב וכלי דם,  חדשות,  בית החולים סורוקה
תגובות