• יו"ר: פרופ' חגית טולצ'ינסקי
  • מזכיר: פרופ' ניר וסרברג
  • גזבר: ד"ר עיסא נידאל
  • יו"ר ועדה מדעית: פרופ' אלון פיקרסקי
  • חברי ועד: ד"ר אדוארד רם, ד"ר איאן ווייט, ד"ר נועם שוסמן
  • מרכזת השתלמות עמית: ד"ר עדה רוזן
  • עורך אתר: ד"ר נועם שוסמן
מגזין

האישה והאינסומניה - על ספר חדש מאת הפסיכיאטרית ד"ר ציפי דולב

"הספרות המקצועית על הפרעות שינה בנשים היא דלה, אין מספיק מחקרים וגם הפסיכיאטריה מתייחסת לבעיה כאל חלק מדיכאון וחרדה, ללא התייחסות מגדרית". כך ד"ר ציפי דולב עם צאתו לאור של ספרה השני, "נשים, שינה וחלומות". ראיון

ד"ר ציפי דולב. צילום: טל שחר

"אנחנו הולכים לישון. הוא נרדם עוד לפני שהראש שלו מגיע לכרית. אני לא מאמינה שהוויכוח הסוער שניהלנו שעתיים קודם לכן לא מדיר שינה מעיניו. אני עדיין כעוסה מהוויכוח, חושבת גם על דברים רבים מהיום שחלף וממש לא מסוגלת להירדם. אני נזכרת בשיחת הטלפון שלי עם אמי, שכל כך העציבה אותי, חושבת על הבן בצבא, שלא שמעתי ממנו יומיים, טרודה מההרצאה שאני אמורה לשאת מחר ועדיין יש כמה תיקונים שאני צריכה לעשות בה. והוא? הוא כבר נוחר עמוקות. אני מזיזה אותו, כדי שלא ירעיש. הוא זז, אבל לא מתעורר. אני חושבת לעצמי: איך זה יכול להיות שהוא ישן כל כך עמוק ולא מוטרד מכלום, ולי ייקח עכשיו שעות לנקות את המוח עד שאהיה מסוגלת להירדם?".

"כל כך הרבה פעמים אני שומעת את הסיפור הזה, בגירסה כזו או אחרת, מהמטופלות שמגיעות אלי עם הפרעות שינה. אני מקשיבה ועונה תמיד אותה תשובה: "כן, יש הבדלים משמעותיים בין גברים לנשים, גם בתחום המאוד מוזנח ששמו שינה", אומרת ד"ר ציפי דולב, פסיכיאטרית לבריאות האישה, עם צאתו לאור של ספרה השני "נשים, שינה וחלומות" (270 עמ', הוצאת אסיה). לדבריה, כמעט כל אישה תסבול בשלב כלשהו בחייה מנדודי שינה. נשים סובלות פי שניים מהפרעות שינה מאשר גברים, ועם הגיל הפער מגיע עד פי ארבעה. למרות זאת, הן ממעטות לשתף את סביבתן בכך, ורואות בזה גזר דין שיש לקבלו, או לכל היותר להילחם בו בעזרת כדור שינה.

כריכת הספר "נשים, שינה וחלומות", בהוצאת אסיה

התחום שבו עוסקת ד"ר דולב כפסיכיאטרית מכונה Reproductive Psychiatry והוא עוסק בקשר בין שינויים הורמונליים לשינויים נפשיים במהלך חיי האישה. הכוונה לשינויים הנפשיים במהלך מחזור הווסת, בזמן ההריון, לאחר הלידה ובתקופת גיל המעבר. במהלך שנתיים של השתלמות מקצועית בניו יורק התוודעה לתחום, שהיה אז חדש בפסיכיאטריה ושילב בין גינקולוגיה לפסיכיאטריה, והוא ריתק אותה. "חשתי שמצאתי את מקומי ואת ייעודי, לאחר שנים רבות של התלבטויות לגבי המקצוע שבחרתי", היא מספרת.

בשנת 2013 התייחס לראשונה ה-FDA להבדל המגדרי הקיים לגבי מינוני תרופות, לפיו יש לתת לנשים רק מחצית מהמינון של תרופות שינה המכילות זולפידן (אמבין, זודורם, סטילנוקס) הניתן לגברים, כיוון שבקרב נשים עלולות התרופות האלו לגרום לבעיות ערנות בבוקר, לאי-שקט ולעתים להגברת חרדה במהלך היום

בדוכן ספרים מקצועיים באחד הכנסים שבהם השתתפה בארה"ב, לכד את עינה הספר Depression in Womenי(Steiner & Yonker). הספר, שנכתב על ידי הפסיכיאטרים מאיר שטיינר וקימברלי יונקר, שתחום עיסוקם הוא הקשר בין שינויים הורמונליים לשינויים נפשיים, סורק את כל השלבים בחייה של האישה – מגיל ההתבגרות ועד גיל המעבר. הוא מתייחס הן לשינויים הנפשיים הנורמטיביים והן לשינויים הפחות נורמטיביים, מפרט את הסיבות להם ואת דרכי הטיפול. "רכשתי את הספר", היא מספרת, "ולאחר סיום קריאתו גמלה בי ההחלטה לכתוב ספר דומה בעברית, כיוון שחשתי שנסיבות חייה של האישה הישראלית מחייבות התייחסות ספציפית למצב בארץ".

"הספר הראשון שכתבתי, 'נשים, הורמונים ומצבי רוח' (Women, Mood and Hormones, 2005), נולד בעקבות הניסיון הרב שצברתי בעבודתי כפסיכיאטרית במחלקות נשים בבתי חולים בארץ ובחו"ל, והוא עוסק בשינויים הנפשיים העוברים על אישה לאורך חייה הגורמים להפרעות רגשיות ותפקודיות ועל כן מחייבים טיפול. הספר מציע הנחיות טיפוליות, מטיפולים פסיכולוגיים ותרופתיים ועד שינוי התזונה וטיפולים אלטרנטיביים".

את ספרה זה ייעדה ד"ר דולב לקהל מקצועי העוסק בתחום הרפואה ומטפל בנשים, אבל "באופן מפתיע", היא מספרת, "מצאתי שרוב הקוראים השתייכו לקהל שונה מזה שאליו ייעדתי את הספר, קהל שהיה צמא למידע שהצגתי בו: קהל הנשים. נשים מכל הגילים, ממקצועות שונים, מרקע השכלתי ותרבותי שונה. המשותף לכולן היתה הסקרנות לגבי הקשר בין השינויים ההורמונליים שהן עוברות במהלך השנים לבין מצבן הנפשי. בעקבות ההבנה הזו גמלה בליבי ההחלטה, שהספר הבא שאכתוב יופנה לנשים עצמן, אותן נשים הצמאות למידע".

במהלך השנים הבאות נחשפה דולב לתחום חדש: הפרעות שינה בקרב נשים. "ככל שטיפלתי בנשים שסבלו מהפרעות שינה והעמקתי בנושא, הבנתי עד כמה המצוקה שכיחה, כמה מעט מידע קיים בנושא ועל כן גם עד כמה היכולת לעזור מוגבלת".

בזמן כתיבת הספר החדש, שיתפה את סביבתה הקרובה בנושא והתגובות, היא אומרת, היו מגוונות. "באמת יש הבדל בין השינה של הגברים לשינה של הנשים?" תהו אחדים. "רעיון מצוין, כל כך מעט יודעים על שינה", אמרו אחרים. כמעט כל אישה ששמעה על הנושא סיפרה לי שהיא עצמה, חברה או קרובת משפחה, סובלת מהפרעות שינה. "כולם הסכימו על דבר אחד", אומרת דולב, "הנושא מאוד חשוב ומאוד נכון לתקופה שבה נשים כובשות את מקומן בעולם ומשמיעות את קולן".

לצד מיעוט המחקרים, נשים ממעטות לדבר עם סביבתן על הפרעות השינה. "הן מתייחסות לכך כאל גזר דין שיש לקבלו, או לכל היותר להילחם בו בעזרת כדור שינה. אחת המטופלות שלי סיפרה שכרטיס הביקור שלי היה בארנקה כשנה, ובכל זאת היא נמנעה מליצור איתי קשר"

לדבריה, כאשר התחילה לאסוף מידע על הנושא, מצאה רק מעט מאוד ספרות מקצועית הנוגעת להפרעות שינה בקרב נשים, רובה נכתבה באנגלית והיא מקצועית מאוד ומכוונת לרופאים ולא לנשים. במקביל, בעבודתה כפסיכיאטרית לבריאות האישה נפגשה עם נשים בגילים שונים, בנסיבות חיים שונות, שסיפרו לה על מצוקתן בכל הקשור להפרעות שינה, עם או בלי קשר לשינויים הורמונליים.

"הפסיכיאטריה", מסבירה ד"ר דולב, "מתייחסת לבעיות השינה כחלק מדיכאון או חרדה, אך ללא התייחסות מגדרית, ובוודאי לא במבט על השינוי ההורמונלי המשפיע על השינה. עם זאת, ידוע שנשים פונות לעזרה רפואית יותר מאשר גברים, ובוודאי אלי, כפסיכיאטרית לבריאות האישה, אך אין ספק - וגם הספרות המקצועית תומכת בכך - שהפרעות שינה נפוצות יותר בקרב נשים מאשר בקרב גברים, במיוחד במאה הנוכחית, שבה נשים ממלאות הרבה מאוד תפקידים בחייהן ושעות השינה שלהן מתמעטות".

האם לאור זאת הרפואה מקדישה משאבים למחקר ולטיפול בהפרעות שינה בקרב נשים?

"לא מספיק. גם היום, הפרעות שינה אינו נושא הנלמד בפני עצמו בבתי ספר לרפואה, אלא בהקשר להפרעות אחרות. מחקרים רפואיים, ובעקבותיהם אבחונים וטיפולים, נעשו תמיד על גברים ולא על נשים, כיוון שהשינויים ההורמונליים שעוברות נשים הפריעו לתוצאות מחקר. ההנחה היתה, שמה שנכון לגברים – יותאם לנשים. היום אנחנו מבינים שלא כך הוא, ועל כן הולכת ומתפתחת רפואה מגדרית ורפואה מותאמת אישית".

מה הם ההבדלים המגדריים העיקריים בין גברים לנשים בנוגע לשינה?

"ההבדלים הללו ניכרים בעיקר לאחר גיל ההתבגרות והם שילוב של סיבות רבות, ביניהן: השפעה של הורמונים הקשורים לפוריות במעגל חיי האישה, הבדלים במבנה השינה של גברים ושל נשים, ריבוי התפקידים בחייה של האישה, המשפיע על רמת המתח ועל והשינה וכן נטייה לדיכאון ולחרדה, ששכיחה פי שניים בקרב נשים בהשוואה לגברים ובנוסף, מחלות גופניות ונפשיות של נשים, המשפיעות על השינה".

ציון דרך בכל הנוגע להתייחסות המגדרית ברפואה ולתחילתו של עידן חדש אירע בשנת 2013, אז התייחס לראשונה ה-FDA, מינהל המזון והתרופות האמריקאי, להבדל המגדרי הקיים לגבי מינוני תרופות. "על פי הצהרה שהפיצו לעיתונות הרפואית", אומרת דולב, "יש לתת לנשים רק מחצית מהמינון של תרופות שינה המכילות זולפידן (אמבין, זודורם, סטילנוקס) הניתן לגברים, כיוון שבקרב נשים עלולות התרופות האלו לגרום לבעיות ערנות בבוקר, לאי-שקט ולעתים להגברת חרדה במהלך היום. זו רק דוגמה קטנה להבדלים מגדריים רבים, הקיימים בטיפול הרפואי שניתן לגברים ולנשים. רובם עדיין לא נחקרו ולא פורסמו".

הצעד הראשון לטיפול בהפרעות שינה הוא ניסיון להבין את המקור להפרעות ולטפל בהן במקביל למחלת היסוד. הגישות לטיפול בהפרעות שינה הן: היגיינת שינה - הקפדה על שעות שינה, תזונה, טמפרטורת חדר ועוד; טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), בעיקר להפרעת שינה קלה, וטיפול תרופתי המתמקד בתרופות העוזרות להירדמות ותרופות העוזרות לשמירת שינה

לצד מיעוט המחקרים, דולב מציינת כי נשים נוטות לא לדבר עם סביבתן על הפרעות השינה. "הן מתייחסות לכך כאל גזר דין שיש לקבלו, או לכל היותר להילחם בו בעזרת כדור שינה. אחת המטופלות שלי אמרה לי שכרטיס הביקור שלי היה בארנקה כשנה, ובכל זאת היא נמנעה מליצור איתי קשר".

כשהגיעה אל מרפאתה של ד"ר דולב, בסופו של דבר, סיפרה לה המטופלת: "חשבתי לעצמי: מה פתאום שאני אגיע לפסיכיאטרית? זה כל כך הפחיד אותי. אני זוכרת שאמי נטלה כדורי שינה במשך שנים וחייתה עם זה, אז חשבתי שגם אני אשתמש בכדורים עד שזה יסתדר לבד. אם אמי לא עשתה מזה עניין גדול, גם אני יכולה ללמוד להסתדר מדי פעם עם כדורי שינה.

"סבלתי מנדודי שינה ומיקיצה מוקדמת מאז נפסק מחזור הווסת שלי, כשהייתי בת 52. חשבתי שאולי זה קשור לעובדה שבעלי יצא לגמלאות והייתי לחוצה מהשינויים שחלו בעקבות כך במערכת היחסים שלנו. בשיחות עם חברות, בנות גילי, הן התלוננו יותר על גלי חום שמפריעים להן לישון, אבל אני לא סבלתי מכך ועל כן לא קישרתי את הפרעת השינה לגיל המעבר".

"בדור של אמה של המטופלת", מסכמת ד"ר דולב, "נשים אכן לא דיברו ולא התלוננו, והאמצעים לעזרה היו מצומצמים יותר. כיום אין כל סיבה לסבול ואחת הסיבות השכיחות להפרעות שינה בקרב נשים היא גיל המעבר, גם ללא גלי חום. זוהי רק דוגמה אחת מיני רבות של נשים שחוות מצוקה רבה בשל הפרעות שינה. הרצון שלי הוא לעודד נשים להבין שלא מדובר בגזר דין שיש לקבלו. בעזרת אבחון נכון של מקורות הפרעת השינה, אפשר למצוא טיפול מותאם אישית לכל אישה ולהגיש לה עזרה, שתהפוך את הלילות לנעימים הרבה יותר".

כיצד מטפלים בהפרעות שינה?

"לכאורה, הטיפול בהפרעות שינה נשמע קל ופשוט: לשם מה קיימות בעולם תרופות שינה, אם לא כדי לסייע לשנת לילה טובה? רבים מכירים את תרופות השינה הנפוצות — בונדורמין, אמביאן, סטילנוקס ואחרות — כמו גם תרופות הרגעה, ביניהן ואבן, קלונקס וואליום, שמסייעות אף הן לשינה. כדור אחד, והנה מגיעה השינה המיוחלת. אלא שהטיפול בהפרעות שינה אינו כה פשוט. הוא דורש חשיבה ופתרון מורכב, הקשורים הן להרגלי החיים שלנו, כולל שינה, והן לתרופות הניתנות להשריית שינה ולתופעות הלוואי שלהן.

"לפיכך, הצעד הראשון לטיפול בהפרעות שינה הוא ניסיון להבין את המקור להפרעות ולטפל בהן במקביל למחלת היסוד. הגישות לטיפול בהפרעות שינה הן: היגיינת שינה - הקפדה על שעות שינה, תזונה, טמפרטורת חדר ועוד; טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), בעיקר להפרעת שינה קלה, וטיפול תרופתי המתמקד בתרופות העוזרות להירדמות ותרופות העוזרות לשמירת שינה".

למעוניינים ברכישת הספר - ליחצו כאן.

נושאים קשורים:  ד"ר ציפי דולב,  הפרעות שינה בנשים,  רפואה מגדרית,  חדשות,  מגזין,  כדור שינה,  גיל המעבר,  בריאות האישה
תגובות