• יו"ר: פרופ' חגית טולצ'ינסקי
  • מזכיר: פרופ' ניר וסרברג
  • גזבר: ד"ר עיסא נידאל
  • יו"ר ועדה מדעית: פרופ' אלון פיקרסקי
  • חברי ועד: ד"ר אדוארד רם, ד"ר איאן ווייט, ד"ר נועם שוסמן
  • מרכזת השתלמות עמית: ד"ר עדה רוזן
  • עורך אתר: ד"ר נועם שוסמן
מגזין

פרופיל רפואי: פרופ' שמואל אביטל, מנהל מחלקה כירורגית ב' במרכז הרפואי מאיר

"חייבים לאפשר זמינות של חדרי ניתוח. מטופלים מחכים זמן ארוך מדי לניתוחים", אומר הכירורג הבכיר והמומחה לניתוחים אונקולוגיים בגישה לפרוסקופית

צילום: רמי זרנגר, דוברות "מאיר"

"צריך להגדיל את המשאבים למערכת הבריאות באופן דחוף. חייבים לאפשר זמינות של חדרי ניתוח. מטופלים מחכים זמן ארוך מדי לניתוחים", אומר פרופ' שמואל אביטל, מנהל מחלקה כירורגית ב' במרכז הרפואי מאיר בכפר סבא.

פרופ' אביטל, בן 55, נשוי ואב לשלושה, מתגורר בתל אביב. הוא עוסק בעיקר בכירורגיה אונקולוגית, מנתח גידולים של מערכת העיכול כולל קיבה, לבלב, מעי גס ורקטום, ומתמחה בגישה לפרוסקופית לניתוחים האונקולוגיים שהוזכרו. אבל ההישג הכי משמעותי עבורו הוא "לגדל דור חדש של כירורגים כמנהל מחלקה. ההתבוננות במתמחה שגדל והופך לכירורג ולאדם בוגר דומה לתחושה של הורה שמגדל ילדים", הוא מעיד.

את לימודי הרפואה עשה בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים, התמחות בכירורגיה כללית עשה ב"איכילוב" ותת התמחות בכירורגיה קולורקטלית ולפרוסקופיה בארצות הברית. "כירורגיה", הוא מסביר את בחירתו, "היא שילוב אופטימלי של חשיבה לוגית, התמקצעות מנואלית ויכולת לעזור למטופל בנקודת זמן קריטית".

המודל לחיקוי שלו הוא פרופ' יהודה סקורניק, ש"היה מנהל המחלקה שבה התמחיתי בכירורגיה כללית. פרופ' סקורניק היה בשבילי דמות לחיקוי. היה בו שילוב של כירורג טוב ואנושיות אינסופית כלפי החולים עם ראייה של החולה בצורה הוליסטית ולא רק הסתכלות על הבעיה הרפואית. כמחנך, הוא נתן למתמחים שלו דרגת חופש מחשבתית ולא הכתיב דוגמות של גישה. זה אפשר לנו להתפתח באופן יצירתי בתוך עולם הכירורגי".

המוטו של פרופ' אביטל בעבודה היומיומית נוגע גם הוא לשילוב של מקצועיות והומאניות: "להיות מקצועי, להיות קשוב לחולים ולגדל דור חדש של כירורגים שמשלב מקצועיות ואנושיות".

ספר בבקשה על מקרה בלתי נשכח בחיים המקצועיים.

"אחד המקרים הזכורים לי היטב היה דווקא מתחום הטראומה. הייתי כונן טראומה כשקיבלתי קריאה באמצע הלילה מהמיון לגבי בחור צעיר כבן 18 שמגיע עם דקירה בבית החזה. התלבשתי ויצאתי לדרך כאשר אני מעודכן online בטלפון עם המתמחים בחדר הטראומה לגבי מצבו.

"כשנכנסתי לחדר ההלם, הבחור היה כבר מונשם אבל בתוך דקות החל לאבד סימני חיים והיה ללא דופק. בשלב הזה היה ברור שצריך לפתוח מיידית את בית החזה על מנת להצילו. ביצענו פתיחה מהירה של בית החזה השמאלי וזיהינו דקירה בלב עם דימום למעטפת הלב שעצר את פעולת הלב (טמפונדה).

"ברגע שפתחנו את המעטפת ושחררנו את הלחץ משריר הלב, הלב חזר לפעול. הנחנו אצבע על אזור הדימום בשריר הלב ורצנו איתו לחדר הניתוח ובחדר הניתוח נתפר האזור המדמם. למחרת בביקור בוקר, הבחור היה ער וישב מחוץ למיטה כאילו לא קרה דבר".

אם לא היית רופא?

"אני מניח שהייתי פסיכולוג, זה תחום שעניין אותי תמיד. אני מאמין ששחרור של הנפש מייצר דיאלוג יותר נכון עם החיים".

לסיום, מה אתה עושה בזמנך הפנוי?

"יש לי שני תחביבים עיקריים. הראשון, קריאת ספרים. אני קורא מגיל 17 ומרגיש שחוויית הקריאה היא חוויה מסוג אחר שמאפשרת לך ממש לחיות בתוך עולם אחר ולחוש כאילו אתה שם. אני קורא הרבה פרוזה ובשנים האחרונות הרבה ספרי היסטוריה, במיוחד אלה שקשורים למלחמת העולם השנייה ודווקא מהצד בגרמני. עניין אותי ברמה הפסיכולוגית, האישית וגם המדינית, איך קרה התהליך הזה גם מהצד השני. בנוסף, אני חובב ספורט ועושה אימוני כושר פעמיים בשבוע כמעט באופן דתי".

נושאים קשורים:  פרופ' שמואל אביטל,  כירורגיה קולורקטלית,  בית החולים מאיר,  חדשות,  מגזין,  כירורגיה
תגובות
 
01.02.2019, 17:33

ניכר שהמדובר באדם עם נשמה יתרה, רוחב אופקים וכנראה גם צניעות. כן ירבו.