• יו"ר: פרופ' חגית טולצ'ינסקי
  • מזכיר: פרופ' ניר וסרברג
  • גזבר: ד"ר עיסא נידאל
  • יו"ר ועדה מדעית: פרופ' אלון פיקרסקי
  • חברי ועד: ד"ר אדוארד רם, ד"ר איאן ווייט, ד"ר נועם שוסמן
  • מרכזת השתלמות עמית: ד"ר עדה רוזן
  • עורך אתר: ד"ר נועם שוסמן
חדשות

תמונת מצב של הכירורגיה הדחופה בישראל: ארבע שעות המתנה לניתוח דחוף

איגוד הכירורגים מציג נתונים ותובע שיפור: מסקר שנערך במחלקות לכירורגיה עולה כי 60 אחוז מהחולים מחכים זמן ארוך מאוד לביצוע ניתוחים דחופים

ניתוח לכריתת תוספתן. כשלוש שעות המתנה. צילום אילוסטרציה

איגוד הכירורגים בהסתדרות הרפואית ערך החודש סקר בזק כדי לבדוק את סוגיית הפעילות בכירורגיה דחופה במחלקות לכירורגיה כללית בישראל. הממצאים העלו את הצורך "להניע מהלכים ובדחיפות כדי לשפר את המצב בתחום הכירורגיה הדחופה". מכתב מפורט בנושא הזה שלח פרופ יורם קלוגר, יו"ר איגוד הכירורגים בישראל, למנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב

הסקר ציין במיוחד זמני המתנה ממושכים מאוד לשם ביצוע ניתוחים דחופים.

בסקר שנמשך שבועיים דיווחו 25 מתוך 32 מחלקות הכירורגיה נתונים על הביצועים, כאשר במהלך תקופת הסקר אושפזו במחלקות 11,600 חולים, מתוכם כ-1,700 אושפזו באופן דחוף. בשבועיים אלה נותחו 538 חולים באבחנות שונות. האבחנה השכיחה ביותר היתה דלקת חריפה של התוספתן ולאחריה פתולוגיות דחופות אחרות כמו חסימות מעי, ניתוחים דחופים לגידולים ואחרים. כ-50% מאותם ניתוחים בוצעו בשעות הלילה.

51 מקרים אלקטיביים בוטלו במהלך תקופת הסקר, מה שמלמד שכ-10% מהניתוחים הדחופים דוחים מקרים אלקטיביים.

במחלקות אושפזו בממוצע 32 חולים ובכל יממה אושפזו בממוצע שישה חולים דחופים ובוצע מספר חציוני של שני ניתוחים דחופים.

זמן ההמתנה החציוני לניתוח כריתת תוספתן הוא 230 דקות, ולבקע כלוא כ-140 דקות. חולה עם גידול הגורם לחסימה קריטית של המעי ימתין כ-270 דקות, לעומת כ-130 דקות להתנקבות של קיבה או תריסריון.

רק כ-19% מהחולים לא התעכבו כלל טרם הניתוח ונותחו תוך פרק זמן ראוי, אך 60% מהחולים התעכבו בניתוח בשל ניתוחים דחופים קודמים (44%) או ניתוחים אלקטיביים קודמים (14%).

מהסקר ניתן ללמוד כי בתי החולים הגדולים בישראל (מעל 750 מיטות אשפוז) מנתחים חולים מבוגרים יותר הנזקקים יותר לאשפוז בטיפול נמרץ. אותם חולים מורכבים ממתינים זמן ארוך יותר באופן משמעותי לניתוח. נמצא גם כי גודל בית החולים והאבחנה מנבאים באופן משמעותי עיכוב ארוך יותר לניתוח.

"מהסקר ניתן ללמוד", סיכמו עורכיו את הממצאים, "שהכירורגיה הדחופה מהווה נדבך חשוב בפעילות המחלקות הכירורגיות ברחבי הארץ אלא שהקדימות הניתוחית בכירורגיה דחופה איננה מוסדרת ומקרים הנתפשים כ'בנאליים' מתעכבים זמן ארוך מאוד, מדי, בטרם ביצוע הניתוח".

בעקבות ממצאי הסקר שהוצגו ביום שישי בישיבת האיגוד, נקרא משרד הבריאות לבצע בהקדם סקר רב מוסדי ומחייב על פני תקופה ארוכה יותר וליזום מהלך לשיפור התוצאים בכירורגיה הדחופה. "התחלואה והתמותה בכירורגיה דחופה גבוהה בכמה מונים מזאת של הכירורגיה האלקטיבית והתערבות בנושא קריטי זה תביא לחיסכון בחיי אדם, לחיסכון בתחלואה וכתוצאה מכך לירידה בהוצאות הבריאות לנפש", הודגש במסקנות הסקר.

כירורגיה דחופה היא תחום בכירורגיה הכללית ובשאר המקצועות הכירורגיים, העוסקת באבחון ובטיפול בחולים עם מחלות חריפות החושפות חולים למצבי דחק עם תמותה ותחלואה גבוהות. בארה"ב, ציין איגוד הכירורגים בישראל עם הצגת סדרת נתונים השוואתיים, למעלה משלושה מיליון חולים מתאשפזים מדי שנה באבחנה מוגדרת מתוך סל האבחנות שבכירורגיה הדחופה. התמותה בקרב החולים העוברים ניתוחים דחופים גבוהה כמעט פי שמונה בהשוואה לחולים העוברים אותו הניתוח באופן אלקטיבי. כמעט 50% מהחולים השורדים ניתוח דחוף יסבלו מסיבוך שלאחר הניתוח. 15% מהחולים שלקו במחלה כירורגית חריפה ושרדו לשחרור, ישובו לבית החולים בתוך זמן קצר בשל סיבוך ממחלתם או מהניתוח עצמו.

קידוד המחלות בתחום הכירורגיה הדחופה לוקה בחסר ואף באי דיוקים. רק משנת 2013 חלה הסדרה בנושא, אולם באופן חלקי ורישום המחלות החריפות בכירורגיה כללית תוקן.

רשימת המחלות הכירורגיות הדחופות הצטמצמה באחרונה לכדי 123 מצבים דחופים. מתוך רשימה ארוכה זו, רק שבעה ניתוחים מהווים 80% מעומס הניתוחים הדחופים.

בחולים העוברים ניתוחים נרשמו 80% משיעור התמותה בכירורגיה דחופה ו-79% מהתחלואה. 80% מההוצאות הנדרשות לטיפול בחולים המתאשפזים בשל מחלה כירורגית דחופה מוקצים כדי לטפל בחולים העוברים את שבעת הניתוחים הללו.

שבע ההתערבויות הניתוחיות הדחופות הגורמות לעומס הרפואי והכלכלי הגבוהים ביותר הן: כריתת מעי גס חלקית, כריתת מעי דק, כריתת כיס המרה, טיפול כירורגי במחלת כיב, הפרדת הידבקויות, כריתת התוספתן וניתוח לחקירת הבטן.

עושר הנתונים כמפורט מבוסס על מחקרים מעמיקים שנעשו בעולם אך נושא זה חסר לחלוטין במדינת ישראל. "ברור עם זאת כי התערבות ומודעות לתחום הכירורגיה הדחופה עשויות להשפיע באופן ניכר על התמותה, התחלואה ובוודאי על ההוצאה הכלכלית הכרוכה בטיפול בחולים אלה. חלק לא מבוטל מהסיבוכים הנרשמים בקרב החולים הלוקים במחלה כירורגית חריפה נובע מעיכוב באבחנה (לעתים בשל עומס במיון) ובוודאי מעיכוב בניתוח (לעתים בשל צורך לנתח מספר חולים בעת ובעונה אחת וללא תשתיות מספקות בבתי החולים).

"חולה הלוקה בבקע כלוא הנדרש לניתוח אך מועד ניתוחו נדחה בשל עומס עלול להידרש לכריתת מעי נמקי. ניתוח כריתת המעי (מרשימת השבע הנ"ל) מסכן את החולה בסיבוכים, בתמותה ובוודאי בעלייה בהוצאות הטיפול.

"חולה הלוקה בדלקת של התוספתן אך מועד הניתוח נדחה בשל עומס עלול להידרש לניתוח מורכב בעקבות התנקבות התוספתן. ניתוח זה (גם הוא מרשימת השבע) מסכן את החולה בסיבוכים, בתמותה ובוודאי בעלייה בהוצאות הטיפול.

"באחרונה התבשרנו כי משרד הבריאות הקצה 800 מיליון שקל לקיצור תורים לניתוחים אלקטיביים/אמבולטוריים. הכירורגיה הדחופה, שטיפול בחולייה עשוי להשפיע באופן ניכר על בריאות הציבור ובוודאי על הכלכלה הרפואית, אינה נמצאת על שולחן העבודה של המשרד ובוודאי לא בראש מעייניו", טוענים באיגוד הכירורגים.

 

 

נושאים קשורים:  כירורגיה דחופה,  מחלקות כירורגיות,  תחלואה ותמותה,  כריתת תוספתן,  חסימת מעיים,  חדשות,  ניתוח דחוף
תגובות
 
אנונימי/ת
28.11.2018, 16:44

להפסיק להעניק יחס מיוחד לכל אלה הנמנים כל ה VIP