רוב המדינות בארצות-הברית העבירו חקיקה הנוגעת לשימוש בקנביס לצרכים רפואיים (MML). הבקרה והחקיקה משתנות משמעותית ממדינה למדינה, דבר המשפיע על דפוסי השימוש. מטרת החוקרים הייתה להשוות שינויים בשיעור של משתמשי קנביס, שימוש כבד בקנביס והפרעת שימוש בקנביס בקבוצת גיל שונות תוך התחשבות בסטטוס הקנביס הרפואי (האם השימוש מבוקר בצורה קפדנית או לא).
עוד בעניין דומה
לצורך ניתוח התוצאות החוקרים ביצעו מודל רגרסיה ליניארי רב-שלבי מתוקנן לאפקטים אקראיים וגורמים מבלבלים ברמת המדינה ובחנו מגמות היסטוריות של שימוש בקנביס. מידע נלקח מסקר מידע לאומי שבוצע במסגרת ה- US National Survey of Drug Use and Health י(NSDUH). משתתפי המחקר (כ-67,500 משיבים בשנה) מילאו את הסקר בין השנים 2004-2013. בוצע חלוקה לקבוצות גיל של 12-17, 18-25 ומעל 26 שנים. בשמונה מדינות ישנה תכנית מריחואנה רפואית מבוקרת וב-15 נוספות תכנית לא מבוקרת.
התוצאים העיקריים שנבדקו כללו שימוש פעיל בקנביס (בחודש האחרון), שימוש כבד (מעל 300 ימים בשנה) ואבחנה של הפרעת שימוש בקנביס המבוססת על קריטריוני ה-DSM IV. משתנים נוספים כללו את סוג התוכנית, קבוצת הגיל ומאפייני המדינות.
החוקרים מצאו כי מבוגרים בני 26 שנים ומעלה החיים במדינות עם תכניות לא מבוקרות הגבירו שימוש בחודש האחרון בקנביס ב-1.46% (מ-4.13 ל-6.59%, p=0.01). כמו כן, נמצאה נטייה לכיוון שימוש כבד יותר ב-2.36% (מ-14.94 ל-17.30%, p=0.09) לאחר MML. עם זאת, לא נמצאה עלייה בהימצאות של הפרעת שימוש בקנביס במהלך תקופת המחקר. כמו כן, הממצאים אינם מדגימים עליה בהימצאות השימוש בקנביס בקרב מבוגרים המתגוררים במדינות עם תכניות מבוקרות ולא נצפתה עלייה בשימוש בבני נוער או מבוגרים צעירים בשני סוגי התכניות.
מסקנת החוקרים היא כי חקיקה לשימוש לא מבוקר בקנביס במדינות בארצות הברית קשורה בשימוש גובר בסם אך רק בקרב מבוגרים בני 26 שנים ומעלה. חוקרים וקובעי מדיניות צריכים לשקול תכניות בקרה ומאפייני תת-קבוצות בבואם להעריך תוצאים מבוססי אוכלוסייה.
מקור: